 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית, ברכות על המאמר המלבב. אני עוד צריך לחשוב על זה, אבל אני לא בטוח שאני מסכים עם הקביעה שבשני השירים הראשונים ("חיימק'ה שלי" ו"אליפלט") יש רשעות או זלזול. כלומר ניתן למצוא זאת שם ובקלות, אבל תחושתי הבלתי מבוססת היא שהם באו לבטא דווקא חמלה על החריג ואהדה למבוזה והדחוי. את זאת יש לראות ברוח הזמנים ההם. אלו היו זמנים של מרכזיות הקולקטיב, שכה היתה נחוצה לתקומה חסרת הסיכוי אלמלא כן, זמנים של בניית זהות עברית חדשה, של לקיחת הגורל בידיים ושלילת הגולה וכל מה שמדיף מריחה. בתנאים אלו, באופן טבעי ואולי אף רצוי*, היתה דחייה חברתית של הרבה סוגי טיפוסים שביטאו ריחוק מאידאלים אלו. מעל זה ניסו אולי שירים אלו להתרומם ע"י לימוד זכות ויצירת רגישות. אגב, מצפייה בסרטים בלבד, נדמה לי שהחנונים והחריגים המקומיים, למרות שאכלו מרורים, זכו הם ליחס טוב בהרבה ממקביליהם במקומות אחרים. אולי כי היהודים רחמנים יותר ואולי כי הם כמעט תמיד היו בתפקיד החנון, המוזר והאאוטסיידר לאורך מאות שנות גולה. אבל את זה כתבתי מבלי דעת מדוע וכיצד ובשל מה ואיך. אני עוד צריך לחשוב על זה. אגב, מצאתי לפני שנים מחברת מפעולה בצופים שאותן היה מסכם אבי. היתה שם הביקורת הקבוצתית הנוקבת שאני זוכר גם מן הפעולות בהן השתתפתי אני (ובדיוק על אותם הנושאים) וביקורת אישית על כל אחד מן החברים ובינותיה: עמי (אבי) - לא רציני. ראובן (או שם אחר) - גלותי. * אני כותב זאת למרות שסביר מאוד מאוד שלו חייתי אז, מצבי החברתי היה לא משהו, בלשון המעטה. לסיום, הנה הבית הראשון, הפזמון והבית האחרון של "אחד חולמני" של תרצה אתר, שהושר ע"י שולה חן וטוביה צפיר בסוף שנות השישים (ותודה לאמא על המאמץ): כל מדרכה כחלחלת,פנס וקיר אבן יפה, איזו תמונה נהדרת, פינה של רחוב וקפה, חלומות שקיומם חזק מן העולם, הה, ושלוותם של החיים הדוהרים אין קץ.. אי, נתקלתי בעץ. פזמון: אוי, זה לא נורמלי,יש לי חבר אדיוט, כזה קצת מבולבלי,כזה שנתקל בקירות, אחד כזה מין טושטוש,כזה מין חולמני, תמיד מהר יא,טושטוש, תמיד הוא כזה עצבני. בית אחרון: אנא, סילחי סילחי לי, כי חשתי רע מאוד, אני ממש דבילי, כזה שמפיל בחורות, היום אני מבטיח, להיות אחר בכלל, להיות אדם רגיל אך, טיפה רק טיפה מבולבל... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אפופידס,להקליד את כל השיר ואח''כ לאשר,ואז לקרוא את תגובתך. תתאם חביבי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |