בתשובה לאורי פולגר, 10/12/03 10:36
דמוקרטיה זה איש אחד, קול אחד? 184076
לא, זה לא דמוקרטיה. לא דמוקרטיה נציגית, בכל מקרה. גם בישראל, להזכירך, קולם של המצביעים למפלגות קטנות (מתחת לאחוז וחצי מהבוחרים) ''מושתק'' וקולותיהם ''מבוטלים''. אבל זוהי דמגוגיה, שכן כללי המשחק ידועים לכולם ומוסכמים על כולם (ובמיוחד בבריטניה ניתן לשנותם, אם כי לאיש מאלו שמסוגלים לכך אין אינטרס לעשות כן). אזרח אחד קול אחד הוא עקרון שנכון לקלפי, לא לחלוקת המושבים, וכך צריך להיות - אחרת היינו צריכים מספר מושבים כמספר המצביעים. שיטת בחירות אינה שיטת משטר. ישראל ובריטניה חולקות שיטת משטר אחת (פרלמנטרית) למרות שהיחסיות של חלוקת המושבים היא כמעט הופכית בין שתי המדינות.
בהיסטוריה של הדמוקרטיה, עושה רושם שהשיטה הפרלמנטרית כן עדיפה על זו הנשיאותית (שהיא המתחרה העיקרית שלה, אם לא היחידה) - זו האחרונה פועלת באופן רציף ויציב בארה''ב, אבל קורסת לאחר מספר עשורים בודדים בכל מקום אחר שמנסים אותה, ואילו תוחלת החיים של דמוקרטיה פרלמנטרית גדולה באופן משמעותי, גם אם מורידים מהספירה את הדמוקרטיות המערב-אירופאיות הותיקות.

ההתאחדות, אגב, לא נמנעת בגלל הויכוח המר על שיטת השלטון העדיפה, אלא בגלל ויכוחים משניים ואוויליים הרבה יותר - אופי תרבותי, זהות לאומית, טריטוריה ושאר פרפראות שאנחנו כאן במדינת היהודים כלל לא מתעסקים בהן.

תפקיד האו''ם, אגב, הוא מניעת מלחמה נוספת בין מדינות המערב לבין עצמן, והשקטת מצפון המעצמות - ובאלה הוא אכן עומד. השאלה היא מה האינטרס שלנו בכל העניין, שכן אנחנו לא שייכים לא לקבוצת מדינות המערב ולא לקבוצת המעצמות.
''מתחת לאחוז וחצי'' 184141
בקרוב בשאיפה שני אחוזים ואולי אפילו שלושה אחוזים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים