בתשובה לאלכסנדר מאן, 02/03/01 3:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אלכס ידידי, אתה שב וחוטא בחטא ההכללה, שבו אתה גם חוטא (ממניעים שאני יכול להבין) ביחסך כלפי האוכלוסיה הערבית באופן כללי. תשובתי היא "יש, ויש". איני מכחיש את קיומם של גורמים איסלמיים שיש כאלו שיכנו אותם "קיצוניים" באירן שאולי רוצים להחיל את חוקי ה"שריעה" באירן, בסגנון הטאליבן באפגניסטן. איני מכחיש גם את העובדה שהשכבה השלטת באירן מציגה חזות חיצונית שכזו. לעומת זאת, אני מבחין בשתי נקודות עיקריות: א. הבחירה הפופולרית (באנגלית זה נשמע יותר טוב), בעיקר בקרב האוכלוסייה העירונית, היא דווקא בניגוד לרצון הסמכות הדתית. בחירות אלו יצרו פרלמנט. איני מקבל את ההגדרה "פרלמנט בובות" שנתן ewilde כיוון שמגבלות הכוח והסבירות מאפשרות גם לפרלמנט הכנוע ביותר לחרוג מהקו שהסמכות הדתית הייתה רוצה להתוות לו. יש גם כאלו שיוצאים בגלוי נגד המשטר, ע"ע ראש עיריית טהרן (?) נורי. ב. תושבי אירן אינם מוסלמים אדוקים כמו שאוהבים להציג לנו אותם אלא פועלים לפי נוחותם האישית (ה"ג'ינס מתחת לצ'אדור" שהזכרתי). יתרה מזאת, ישנה אופוזיציה קולנית מקרב העם לשלטון הדתי, שראינו ביטוי שלה לפני פחות משנה בעת מהומות הסטודנטים בטהרן. ב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ערן, חטא ההכללה בו אני מואשם על ידך הינו חטא, אשר אין אפשרות שלא לבצעו בניתוח קר ויבש של כל מציאות אנושית שהיא. הכללות שיטתיות ברמות שונות מתקיימות למעשה כלפי ובתוך כל אירגון ומוסד שלטוני - דמוקרטי ודיקטטורי כאחד - ולו מחמת נסיונם התמידי של בני האדם באשר הם לשזירת נאראטיב ערכי וקאוזלי לתופעות אנושיות יומיומיות - וכל זאת בנסיונם המופרך למציאת קווים דומים וזהים לחוקיות מדעי הטבע האמפיריים. אין באפשרותו של אף גורם אנושי ועל-אנושי כאחד, לבדוק דעתו של כל אדם בשעה ובזמן נתון באופן רציף ועקבי, מה גם שדעתו של אדם שבה ומשתנה לעיתים מספר פעמים ביום, ללא כל הסבר 'מתקבל על הדעת'. אנא תן דעתך אף לכך, כי גם בהכללותיי הגורפות ביותר מקפיד אני על צעדי חשיבה אינדוקטיבים, המסייגים עצמם בכל צעד ושעל - בעוד שהכללותיך השונות נוטות על פי רוב וביד נאמנה אלי סוגי רלטיביות והסבר דדוקטיבי-טלאולוגי, וזאת כמצוות מנגנון התיאוריה והאמונה, אשר פותח בשקידה ובשקיקה על ידי גורמים מסויימים בטכניון חיפה. שלך אלכסנדר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל זאת, לעניין התוכן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התוכן מאוד פשוט: רפורמות פה, ג'ינס וצ'אדור שם - מה רוצה בעצם איראן מישראל? שלך אלכסנדר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר מ"הארץ" של היום: ובקצרה, כאשר שבים ומנסים לעבור את מגבלות האבסטרקציה מגלים שבאירן יש מאבק על דמותה של המדינה בין השמרנים (שבראשם המנהיג הרוחני חמינאי) לבין הרפורמיסטים (שבראשם עומד חתאמי). הרפורמיסטים, שדניאל סובלמן לפחות מתאר אותם כתומכי "...דמוקרטיזציה, יישום החוקה, הנהגת פתיחות, שיפור מצבה הבינלאומי של איראן ושיפור המצב הכלכלי" זוכים בעקביות לנצחונות מזהירים בבחירות – %70 מהמושבים בפרלמנט בבחירות האחרונות, ומאחוריהם עומדים כמובן אזרחים אירניים שבחרו להצביע בעדם. השמרנים מגיבים כמובן בצורות שונות, מסגירת עיתונים ועד מעצרים ורציחות פוליטיות. מעמדה של הסמכות הרוחנית, והמשטרה החשאית הצמודה לה, מאפשרות לה יכולות תגובה נרחבות אולם עצם הצורך להשתמש באמצעים אלו, ועובדת חשיפתם המרובה מעידה על עוצמת ההתנגדות לשמרנות באירן. בנוסף, עקב המרמור הגובר על המצב הקיים יש גם כאלו המתריעים מפני הפיכה עממית. בקיצור, לא סתם "רפורמות פה..." אלא מאבק פוליטי רציני על עתידה של אירן. שלך, ערן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומאמר נוסף של צבי בראל מ"העיתון לאנשים שחושבים שהם חושבים": |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |