 |
כמו בכל מחלה, זה תלוי כמובן בחומרה של הסימפטומים.
"ישנן שתי צורות למהלך מחלה. באחת, הקלה יותר, קיים התקף פעיל פסיכוטי אחד בלבד עם החלמה מלאה או כמעט מלאה מלווה ליקוי קל 1. הצורה השנייה, קשה יותר, ומתפתח בה תהליך כרוני. בכמה ממקרים אלו אפשר לצפות במהלך גלי של החרפות והטבות חוזרות. [...] התקף כזה יכול הלתחיל בסימנים מבשרים הכוללים מתח, אי שקט, ירידה בתיאבון, מצב רוח ירוד, חוסר יכולת ליהנות, הפרעות שינה וקשיים בריכוז. כל התקף חריף יכול להימשך כמה חודשים ואפילו שנים, בייחוד בהעדר טיפול מתאים. התופעות של השלב הרזידואלי, שבאות בעקבות ההחלמה מהשלב החריף, הן בדרך כלל קשות בכל פעם יותר ויותר. בכמה מהמקרים המהלך סוער והגל החריף נמשך ופעיל באופן ממושך. משך ההתקף החריף על כל שלביו נמשך בדרך כלל כמה חודשים, ולאחריו חלה התאוששות והחלמה, לפחות חלקית, הנמשך בטיפול טוב יותר לשנה. בכמה מהמקרים מתפתחת בתקופה זו תגובה דכאונית קשה, שאיננה רק תגובה פסיכולוגית לנכות. [...]
רמת ההסתגלות לאחר ההתקף החריף שונה מחולה לחולה. בארבעים עד חמישים אחוז מהמקרים ייתכן שיקום מלא, שהוא נדיר יחסית, או שיקום חלקי עם ליקוי מסוים באישיות. בשלושים אחוז מהמקרים יהיה שיקום חלקי עם סימנים כרוניים מתמידים, אך עם יכולת להסתגל לחיים בקהילה. רק עשרה עד חמישה עשר אחוזים מהחולים מגיעים למצב של ליקוי עמוק. חולים אלה אינם מגיבים לטיפול תרופתי וזקוקים לאשפוז כרוני או לטיפול תרופתי ושיקומי נמרץ בקהילה.
[...]
כמה סיכונים מלווים את מחלת הסכיזופרניה, הבולט בהם הוא התאבדות. [...] ארבעה אחוזים מהחולים מתאבדים, ואילו עשרים אחוז מנסים להתאבד. [...]" 2
***
כשאני מגיבה באתר, אני מנסה להתייחס לנתונים ולא למשאלת לב. בוודאי שעבור כל חולה בפני עצמו, עושים מאמץ מקסימלי להביא אותו לצד ה"טוב" של הסטטיסטיקה. הדבר לא משנה את העובדה הבסיסית שהיא, שכאשר מסתכלים על הנתונים בכללותם, סכיזופרניה היא מחלה קשה.
ועוד, ההשוואה שנערכה לעיל היתה בין סכיזופרניה לבין מחלת לב. שני הבדלים מהותיים בין שתי המחלות שלא ניתן להתכחש להם הוא שסכיזופרניה פוגעת בחולים צעירים יותר ושהיא משנה את האישיות. שני ההבדלים האלה עושים אותה בעיני מחלה טרגית יותר.
1 התקף פסיכוטי יחיד בד"כ לא מסווג כיום כסכיזופרניה, כך שהנתונים המופיעים כאן הן אופטימיים יותר מהמציאות.
2 מתוך: אליצור, טיאנו, מוניץ, נוימן. פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. הוצאת פפירוס, אוניברסיטת תל-אביב, 1995.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש