|
. לעניין היותו של "חוק הגולן" ואי היותו של "חוק עכו". אין זה נכון שאין "חוק עכו". בודאי יש. מדינת ישראל סיפחה את כל השטחים שכבשה במלחמת השחרור, והנהיגה בהם את חוקי מדינת ישראל. זה "חוק עכו". בעניין הטריטוריות שנכבשו במלחמת ששת הימים, התהליך היה מעט שונה. דובר במלחמה שערכה ימים בודדים ונפלה עלינו באופן פתאומי ולא במלחמה של שנים, וההחלטות נפלו בצורה יותר איטית, כי לא היה זמן להפנים את האירועים. ממשלת אשכול ראתה בתחילה בגולן קלף מיקוח להשגת שלום, אך גישה זו שררה זמן קצר מאד, והתחלפה בעמדה שהקיפה רוב גדול של הציבור היהודי: ראיית הגולן כחלק ממדינת ישראל. היה רק מיעוט קטן בציבור היהודי שחשב כל הזמן שהגולן צריך להיות "מחיר השלום". עמדת הרוב התבטאה תחילה בהקמת יישובים ע"י הממשלות החוקיות, וכאשר ממשלה מקימה יישובים (ובניגוד ליו"ש למשל, היישובים לא הוקמו תוך וויכוח, אלא תוך קונסנזוס של רוב גדול), רק מוח מעוות יכול להסיק שהקמתם היא לצורך הקרבה למען השלום או משהו דומה כפי שניסה ברק לרמוז לאחרונה. בשום פנים ואופן לא יכלו המתיישבים להבין שהממשלה מיישבת אותם לצורך פינוי. זה ממש נשגב מבינתי. אחר כך היה חוק הגולן שהשלים פורמלית את הסיפוח. שלא כמו אחר מלחמת השחרור, סיפוח השטח לא היה מידי והתעכב, אבל התוצאה אותה תוצאה. 2. לעניין ההצהרות: "לעולם לא נחזיר את הגולן" או "מי שיורד מהגולן פוגע בביטחון ישראל" או הכללת הגולן בתחומי מדינת ישראל ב "תכנית אלון" שהייתה חלק ממצע העבודה מזמן ממשלת גולדה ועד הבחירות שבהם נבחר רבין כראש ממשלה, שבהן עדיין הייתה בתוקף. האמירה שאלה מחזקות את הטיעון שלא ראינו בגולן חלק מהמדינה ושהייתה כוונה להחזירו אז, היא אמירה שמוחי הפשוט אינו יכול להבין את נפתוליה. כדי לחשוב כך צריך לחשוב הפוך על הפוך ואני מתקשה לעשות זאת
|
|