|
||||
|
||||
הכומר טוען שהוא-הוא ההופך את המזון לחלקי-גוויה? וזה לא פוגע קשות באמינותו (לאור העובדה שהמזון נשאר מזון)? |
|
||||
|
||||
הכומר מקבל את סמכותו מהבישוף, המקבל את סמכותו מהאפיפיור, המקבל את סמכותו מפטרוס, המקבל את סמכותו מישוע עצמו ("כל שתתיר בארץ, יהיה מותר בשמיים, וכל שתאסור בארץ, יהיה אסור גם בשמיים" - ציטוט מהזכרון). יש כאן הקרנת סמכות מישוע עצמו - שהוא, כידוע, בנו של אלוהים ואלוהים עצמו בו זמנית. הצנים המשמש כלחם הקודש לא הופך לבשר ב"תכונותיו הארציות", אלא ב"תכונותיו העיקריות", הבחנה אריסטוטלית משהו שתמיד בלבלה אותי. אני לא יודע איך הקתולים חיים עם זה, אבל אי קבלת האמת של הטרנסובסטטציה היא מינות (והיא נחשבת למינות גם בקרב הלותרנים). וכל זה נשען, אני מניח, על אמרתו הידועה של טרטוליאנוס, CREDO PROPTER ABSURDUS EST, היינו, "אני מאמין מפני שזה אבסורדי". מצד שני, יש קהל גדול של יהודים שמאמין שאם הם ישחטו תרנגולת לאחר טקס מתאים בערב יום כיפור, עוונותיהם יעברו אל העוף. ובזמן שהמקדש היה קיים, עשו את אותו הטריק עם עז. נו, לפחות בהקשר הזה, הנצרות היא בתה של היהדות... |
|
||||
|
||||
הנצרות היא בתה של היהדות, נקודה. היא החלה כזרם, שכנראה נבע מן האיסיים. |
|
||||
|
||||
ההתחלה מן האיסיים נתונה בויכוח, ויכוח עז אפילו, אבל אין לי בעיה עם התזה המרכזית שלך - אך יש לזכור שהנצרות מכילה חלקים אליליים בעליל. |
|
||||
|
||||
אשמח לקרוא את תשובתך על סעיף 5 בתגובתי (מיום שלישי) על מאמרך. יאיר. |
|
||||
|
||||
ודאי, כיון שהיא הפכה למיסיונרית, נאלצה הנצרות לקבל עליה כל מיני סממנים אליליים, על מנת להמיר את האוכלוסיה האלילית ביתר זריזות. ובכלל, המיתולוגיה שלהם לוקחת הרבה מן המיתולוגיות האליליות של התקופה. אבל אל לך לשכוח שכך נהגה גם היהדות - כל הרעיון הזה של עולם הבא וגיהנום, נראה לי שמקורו מעט זרטוסטריאני. ובכלל, קריאה תמה של בראשית מראה סממנים אליליים היכנשהו בתחילת התרבות העברית, ולא משנה כמה פרשני מקרא יתרצו אחרת. |
|
||||
|
||||
אמנם למדנו בתיכון כי חלק מדברי הנבואה (ובפרט של ישעיהו כמדומני) באו כאנטיתזה להשפעות שחדרו ליהדות מתפיסות פרסיות. ''יוצר אור ובורא חושך'' בא לשלול התפיסה הפרסית של אל האור והטוב הנלחם ברשע - לאמור - אלוהים מושל בכל - טוב ורע, אור וחושך. |
|
||||
|
||||
הנצרות היא עבודת אלילים עם סממנים יהודים. גם היהדות דהיום מתקרבת לכך (סגידה לתמונות של צדיקים, לדוגמא). מבחינות של כרונולוגיה וסיבתיות אינני בטוח שאתה צודק. היהדות הפכה לעבודת אלילים משום שטבעו של האדם הפשוט מקשה עליו לקבל דת טרנסצנדנטלית. הוא זקוק למשהו מוחשי. היהדות היא דת טרנסצנדנטלית שקלטה סממנים פגאניים עם השנים. הנצרות היא דת פגאנית שקלטה רעיונות יהודיים. התוצאה, בסופו של דבר, היא די דומה. נראה שמבחינת האסתטיקה וההתאמה לעולם המודרני, הנצרות הפרוטסטנטית היא הנוחה ביותר. |
|
||||
|
||||
בפרט כאשר מקורות יודעי דבר מוסרים שהפרסום קרוב |
|
||||
|
||||
"היהדות דהיום"? חושבני שלא. "היהודים דהיום" - או לפחות רבים מהם - בהחלט כן. אולם הסגידה לתמונות של צדיקים איננה "יהדות" (למעשה, היא כמעט גובלת באיסור "לא תעשה לך פסל"). המקרים המעניינים יותר, אם כבר, הם מנהג הכפרות (למרות שבהחלט ניתן לבצע אותו ללא בעלי-חיים) או העניין הזה עם מזוזות. נישוק מזוזות איננו חלק מה"יהדות". קביעת מזוזות - כן חלק מה"יהדות". השאלה שאינני יודע את התשובה לה היא האם ה*אמונה* שקביעת מזוזה כשרה מגנה על יושבי הבית היא מרכיב ב"יהדות". |
|
||||
|
||||
עד כמה שרבים יתנגדו, אין מנוס מהתפתחותן ושינויין של דתות. על איזו יהדות אתה מדבר? איך תגדיר את היהדות אם לא לפי המאמינים שלה והעקרונות שהם מקיימים? אתה יכול לדבר על היהדות כשהיתה בעבר, אבל לומר בצורה שרירותית ש"זו כן יהדות, וזו לא" בגלל שזו יותר או פחות דומה לדמות הקודמת שלה, זה פלטוניזם שאין לו מקום. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |