בתשובה ליריב מ, 29/11/03 22:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מושג השוויון ממש לא נעדר מן החוברת, הוא מפיע בה, תחת הערך "שוויון" (כלומר, מספיק שהיית מעיין בתוכן) וכן תחת "אמנת זכויות האדם", "אדם נברא בצלם", "זכויות אדם" וכולי. הפרדת דת ומדינה איננה מושג, אלא דיון שניתן לנהל אחרי שיודעים מהי דת, מהי מדינה ואיך זה עובד במדינת ישראל. הנטיה לבטל כל דבר שמריח מ(שומו שמיים) יהדות או ציונות שוב גוררת תביעה תמוהה לקידוש הבורות. לא שהחוברת לא משעממת עד מוות בעיני, אבל מה לעשות. אלו דברים שצריך לדעת. ולמה תלמידי ישראל לא יודעים אותם? בעיקר בגלל שאלו הצועקים נאורות נופלים, שוב ושוב, בפח של עצמם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הפרדת דת ממדינה היא מושג בדיוק כמו ש"הפרדת רשויות" זה מושג, שאפילו מופיע בחוברת - ואפילו מופיע בה לפני המושג "רשויות". איך זה עובד בישראל הוא דיון קצר מאוד: זה לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שלימוד מושגי יסוד הוא אכן חשוב. ''הפרדת רשויות''- מושג המרכיב את מה שאנו מכנים ''דמוקרטיה'', נטבע ע''י אותם הוגים ולכן משמעותו היסטורית. אנחנו לא מיישמים אותו כפשוטו, אנחנו לומדים איך הגדירו קדמונינו שלטון ראוי. ''הפרדת דת ממדינה''- משאלת לב שלא קיימת בהגות הנלמדת, ממש כמו ש''העלאת שכר המינימום'' אינו מושג.מה לעשות, תושבי הפוליס לא ממש חרטו את זה על דגלם. אבל אם אתה יודע מהי ההגדרה ל''דמוקרטיה'' , מהי הדת היהודית ואיך הן נפגשות במדינת ישראל, אתה תגדל להיות אזרח שעשוי להחליט להלחם עבור הפרדת דת ומדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, באמת. הפרדת רשויות הוא עקרון של הדמוקרטיה הנשיאותית, ושלה בלבד. הוא מעולם לא התקיים בדמוקרטיות פרלמנטריות, ולא אמור להתקיים בהן. דמוקרטיות פרלמנטריות אינן פחות דמוקרטיות מנשיאותיות. הפרדת דת ממדינה הוא מושג בסיסי בדמוקרטיה, בדיוק כמו הפרדת רשויות: לא כל הדמוקרטיות מיישמות אותו, אבל הוא נובע ישירות מתוך האתוס הדמוקרטי. אני לא יודע איזו הגות את למדת, אבל הפרדת דת ממדינה קיימת גם קיימת בהגות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שנהיית סטודנט מחכים למדעי המדינה, למדת אזרחות בחטיבת הביניים. שם סיפרו לך מה טבע את המונח "דמוקרטיה", ועל מונטסקיה והשתלשלות תורתו. הבדלי הדמוקרטיות נלמדים אף הם כחומר לבגרות. "הפרדת דת ומדינה" נמצא אמנם בהגות, אבל לא ברמות קריטיות ללימודי תיכון , אלא בהקשר לותריאני וכאלה. בכל מקרה זו איננה אבן יסוד בלימודי הדמוקרטיה, לא יותר מ"מנהל רווחה תקין". זוהי הדרך בה אתה רוצה שהדמוקרטיה שלך תיראה. אגב, אין להסיק מכך שיש לי התנגדות שהמושג יילמד, אדרבא. זה פשוט קצת מציק וקטנוני להגיד "אה, שמתם ציצית ואת זה לא, נכון?" כשמדובר בסוג של סוגיה ולא במושג מובהק. והרי אם הוא היה נלמד צייקני השמאל היו עומדים על הראש ומיבבים כל שכופים על ילדיהם לדעת שבארץ אין הפרדה כזו ואת הסיבות הלגיטימיות לכך. לא באתי להביע דיעה על החוברת, אלא על מי שקופץ ושולל אותה רק מפני שהיא מכילה ערכי יהדות וציונות ולכן נתפסת בעיניו כמגמתית, ולא היא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הייתי שופט את העולם לפי מה שלמדתי בחטיבת הביניים, מצבי היה קשה מאוד. מי שטבע את המושג דמוקרטיה היו היוונים. ליוונים לא היו לא הפרדת רשויות ולא הפרדת דת ומדינה, כך שמבחינה זו, אנחנו די שווים. מונטסקייה לא היה ראשון ההוגים המודרנים לדבר על דמוקרטיה, והוא גם רחוק מלהיות החשוב שבהוגים הדמוקרטיים. לפיכך, אין שום סיבה לדבר על "מונטסקיה והשתלשלות תורתו" כ*ה*בסיס לדיון על דמוקרטיה. העובדה הייתה ונותרה שהפרדת רשויות היא עקרון של דמוקרטיה נשיאותית ותו לא. הפרדת דת ממדינה, לטעמי האישי, היא עקרון חשוב הרבה יותר מאשר עקרון הפרדת הרשויות. הראשון הוא חלק מהדמוקרטיה המהותית, ואילו זה האחרון הוא חלק מהפורמליסטיקה של הדמוקרטיה. ללמד אותו זה כמו ללמד את המושג "הגנבאך-בישופ", רק שהוא קצת פחות רלוונטי לדמוקרטיה הישראלית. איש לא היה מתלונן על כך שלומדים שאין בישראל הפרדת דת ממדינה, והטענה שיש "סיבות לגיטימיות לכך" היא, כמובן, מגוחכת. אין כאלו. ואם תעיפי מבט במאמר שם למעלה, תראי שאני לא פוסל ולא שולל את החוברת, לא בגלל שהיא מכילה ערכי יהדות ולא למרות זאת. אני לא פוסל אותה בכלל. אני חושב שהיא חסרה, ואני אכן חושב שהיא מגמתית בנקודות מסוימות, ולכן יש לתקן אותה. אבל כטיוטה ראשונה, היא לא רעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי ש"הפרדת הדת מהמדינה" הוא מונח לא מוצלח, או לפחות תרגום לא מוצלח. המונח באנגלית הוא "Separation of *church* and state" - שזה עניין אחר לגמרי: בעברית אפשר לתרגם אותו אולי "הפרדת הרבנות מהמדינה". דוגמה טובה לכך היא ארה"ב שבה עקרון "הפרדת המדינה מהכנסייה" נחשב למקודש כמעט - ובכ"ז אלוהים (שהוא, אני מקווה שתסכים אתי, עניין דתי) מופיע על כל שטר ועל כל מטבע שהמדינה מנפיקה, ותלמידי כל בתי הספר הממלכתיים נושאים את שמו מדי בוקר כשהם נשבעים אמונים למדינה (נסיונות מועטים לשנות את הנוהג הזה נהדפו בהחלטיות ע"י הציבור ובתי המשפט). מעל 90% מאזרחי ארה"ב הם אנשים דתיים (במובן זה שהם מאמינים באלוהים, בצורה זו או אחרת). "הפרדת הדת מהמדינה" בארה"ב תהייה לכן כמעט כמו "הפרדת האזרחים מהמדינה". "הפרדת הכנסייה מהמדינה", לעומת זאת, פירושה פשוט שהמדינה איננה מתערבת בענייניהם של הממסדים הדתיים, והם מצידם, אינם מתערבים (ישירות) בניהול המדינה. מעולם לא למדתי מדעי המדינה, אבל יש לי ספקות בכל הנוגע לעקרון ההפרדה (בין כנסייה למדינה) עקרון-יסוד בדמוקרטיה. בבריטניה (שנחשבת לעיתים לאם הדמוקרטיות), ראש המדינה (המלך או המלכה) הוא העומד גם בראש הכנסייה הלאומית. קשה לחשוב על משהו רחוק יותר מהפרדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל באותה בריטניה גם אין הפרדת רשויות. זה בדיוק מה שאני אומר: אין שום הגיון בללמד אחד, שאינו רלוונטי לתלמיד הישראלי המצוי כלל, ולא ללמד את השני, שנמצא בליבה של מחלוקת משמעותית בחיים הציבוריים הישראליים. אני מסכים ש"הפרדת מוסדות הדת מהמדינה" הוא מושג יותר מדוייק, אבל, מה לעשות, יותר מסורבל. אם בישראל הממסד הדתי לא היה מתערב בחייו של הפרט, תאמין לי שלא הייתי מצייץ אם היו מכתירים את נשיא המדינה כמלך משיח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו בריטניה ודמוקרטיות פרלמנטריות: אנשלוביץ שים לב: "העליון בישראל הטוב בעולם" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, אגב, שלמרות שבית המשפט האמריקאי פסל חינוך דתי בבתי-ספר ציבוריים (1948) ותפילות רשמיות (1963), דווקא צירוף המלים "One Nation Under God" שהוא חלק משבועת האמונים האמריקאית (The Pledge Of Allegiance, שכן מדוקלם בבתי-ספר), התווסף לטקסט המקורי רק ב-1954 כקונטרה ל-"קומוניסטים חסרי-האל" בזמן המלחמה הקרה. להלן כתבה המתארת פסיקה של בית-משפט לערעורים בארה"ב הפוסלת את דקלום שבועת האמונים לפני כשנה וחצי, והתגובות החריפות עד מאד שהיא עוררה החל מהנשיא בוש ומטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המלך בבריטניה מוגדר כראש הכנסייה האנגלית מאז שהנרי השמיני ניתק את אנגליה מהכנסייה הקתולית ברומא עקב סכסוך עם האפיפיור. הנרי השמיני הכריז על עצמו כעל העומד בראש הכנסייה האנגלית באופן פורמלי בלבד, מי שניהל בפועל את הכנסייה היה הארכיבישוף מקנטרברי. המהלך הזה של הנרי השמיני קיצץ את כוחה של הכנסייה בפוליטיקה של אנגליה. זה היה מהלך של ניתוק הדת מהמדינה, במובנים של המאה ה-16. שים לב שהיום אנגליה היא דמוקרטיה ולא מונרכיה. למלך אין כוח פורמלי ולכן מעמדו גם כראש הכנסייה אינו מהווה חיבור בין הכנסייה והמדינה, אלה להיפך - זהו שריד של *ניתוק* הכנסייה מהמדינה באנגליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. אם היה אפשר להוסיף סימני קריאה לתגובות באייל... :-) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |