 |
קיימת רק בעיה אחת בתאוריה שלך (טוב, האמת שקיימות יותר, אבל זה ביטוי) - האנגלים אף פעם לא חשבו שהצרפתים נחותים מהם. הגזענות האירופית המפורסמת הופנתה רק החוצה, אל האדם השחור, האדום, הצהוב והירוק. תמיד, בתפיסה של בני העמים הלוחמים, האויב היה שנוא, כופר, טועה, מסוכן, אך בכל זאת אנושי. דמות הערבי בעיני הישראלי לעומת זאת, מראה אדם גס, טיפש, בור, פרימיטיבי, אלים וחסר כל צלם אנושי. מתוך היקש הגיוני, בהיעדר כל מקור אחר, אני מניח שכך גם נראה הישראלי בעיני שכניו.
מלבד המחסום הפסיכולוגי, קיים מחסום נוקשה לא פחות, ומציאותי אף יותר - המסורת הדמוקרטית, אמנם קצרת היומין, ואמנם המעורערת, הישראלית, עומדת בניגוד מוחלט למסורת הדיקטטורית הערבית. הציבור הרחב עודנו בור ואינו יודע אפילו קרוא וכתוב, ואינה מסוגלת לעמוד בחובות הנלווית לזכות ההצבעה, קיימות יותר מדי משפחות ''אצולה'' אשר יסרבו, בכוח, לקבל את הדמוקרטיה, ובנוסף, מתוקף האינרציה החברתית, נהנים השליטים מפולחן אישיות מקיף, שמעודד את הרוב המדוכא לסרב להשתחרר.
אני אומר זאת בנסיון כנה להמנע מגזענות, אך התקדים היחיד בהסטוריה של מונרכיה המקבלת על עצמה מרצונה את הדמוקרטיה (לאלו שמפלבלים בעיניהם, בריטניה), התרחש בקרב אוכלוסיה שגם לפני כמה מאות שנים היה מתקדמת יותר, לפחות חברתית, ממצרים של היום. וגם שם, התהליך היה ארוך והדרגתי, עד שהוקמה הדמוקרטיה ה(כמעט)מלאה שהיא בימינו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש