|
||||
|
||||
תגיד, *ברצינות* יש לך חתול? (כי נדמה לי שהזכרת חתול לא רק כאן) או שזאת מין מטפורה נוחה לצרכים אייליים? כי משום מה, יו דונט סטרייק מי כאיש של חתול. מצד שני מה אני יודע/ת. לא מבין/ה שום דבר לא באנשים ולא בחתולים. שבת שלום |
|
||||
|
||||
זלדה יקירתי, יש כאן מקבץ של שש תגובות מהן עולה בבירור כי לשוטה חתול לא מטאפורי כלל. כמו כן עולה תמונה של יחסים לא פשוטים בין השנים, אך לא אנתח יחסים אלו מפאת חיבתי לשוטה. |
|
||||
|
||||
לא סתם חתול, אלא מצאצאיו של החתול השרדינגרי שזווג עם החתולה מצשייר. אני נמנע מלספר על היחסים הלא פשוטים שלנו כדי לא להנזף פומבית על חריגה מגבולות הטעם הטוב, ולכן אציין רק שהוא ירש מאבי השושלת את התכונה המרגיזה להכנס לסופרפוזיציה כל פעם שאני לא מסתכל עליו, והשיטה הטובה ביותר להוציא אותו מהטראנס חי-מת היא לדרוך עליו בלי משים תוך שאני מגשש את דרכי לשירותים. מצד האם הוא ירש את התכונה להעלם בפתאומיות, שבאה לידי ביטוי כל פעם שיש בידו להביא איזו תועלת שהיא (ג'וק! ג'וק!). מעבר לזה יחסי איתו אינם שונים בהרבה מיחסי עם בנות זוג: אני אוהב אותו אהבת נפש, והוא מצידו מוכן לסבול את נוכחותי כל עוד אני מספק לו מזון. |
|
||||
|
||||
"מעבר לזה יחסי איתו אינם שונים בהרבה מיחסי עם בנות זוג: אני אוהב אותו אהבת נפש, והוא מצידו מוכן לסבול את נוכחותי כל עוד אני מספק לו מזון." לכך רמזתי, רק שהעדפתי לא להכנס לזה... |
|
||||
|
||||
צב"ר! |
|
||||
|
||||
אני קראתי לך אהבל לפני כולם ביחד, ולא קיבלתי על זה לא את פרס ביאליק ולא את פרס פסטיבל אדינבורו. חוצמזה, כששאלתי אותך על החתול, ידעתי במין חוש שישי טמיר ומופלא שתכתוב על החתול של שרדינגר (חתול צ'שייר לא עלה בדעתי, מודה) - ואני מבינה שגם על זה לא יוענק לי שום פרס. אין צדק בעו... אה, אמרתי כבר. What's a Messerschmitt to do?
|
|
||||
|
||||
זלדה, את ילדותית וחמור מזה - מנג'סת. |
|
||||
|
||||
דבריי כוונו אקסקלוסיבית אל השוטה, וזר לא יבין זאת - אף לא מקצתו! |
|
||||
|
||||
אם היו מחלקים פרס לכל מי שקרא לי אהבל, היו הפרָסים נגמרים מזמן. גם האינטואיציה שלך פחות מרשימה ממה שנדמה ממבט ראשון: סקר סודי שנערך בין קוראי האייל העלה ש 90% מהם ניחשו כמוך (כמות התשובות הבלתי צפויה השביתה את השרת לשעות ארוכות, אבל זה כבר עניין אחר). העברתי את המסר שלך לשמידט, והוא אמר "בסדר, אז קבענו בשש". |
|
||||
|
||||
עצם תגובתך היא היפה שבפרסים. אורגניזמים ירודים מסויימים מסתפקים במעט, כל כך מעט. ולעלבון האינטואיציה - זה בסדר. הרי אינטואיציות נוצריות טובות אמורות ליהנות מזה, כשמפ/ח/ליקים להן על הלחי השניה. ואני עדיין שוקדת על מחוות אהבה שתותיר אותך שרוע לרגליו של שרדי, המום, פעור פה ונאבק על שרידי חמצן (^+^). אין צורך שתענה (אלא אם כן אתה ממששש מוכרח, אבל אני בספק). |
|
||||
|
||||
הגיע הזמן להעביר את הדיון הזה ממאמרו של יובל נוב לדואר אלקטרוני. תודה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |