 |
א. "רוב האנשים הדתיים אינם מתמודדים עם שאלת קיום האלוקים"- לא נכון. אין יום בלי ספק. ונער ממוצע בגיל ההתבגרות לא יניח תפילין כלאחר יד בלי לרדת לעומק העניין. למה? כי זו טרחה, כי זה גיל כזה, כי הוא מתבגר ששוקל מרד נעורים. עצם היותו מקיים מצוות מלידה מאלצת אותו להתמודד עם שאלת קיום הא-ל. למה שנער חילוני לא יחיה את חייו בלי לתהות על כך?
ב.אתה מבלבל "דתי" ו"חרדי".( האם נתקלת בספר "ושיודע לשאול" של שמעון לב?) הוא מתאר חוזרים בתשובה דתיים. לחרדים ודאי שזה קשה. החרדי מקביל לחילוני מבחינה זו.
אני ממשיכה עם עצמי כדוגמה: גם בלי להיות חילונית אני יכולה לקחת ז"ול ורן, סרט בבלוקבסטר ולראות דודו טופז (אם הייתי רוצה. אני לא). אלו *אינם* סממני החילוניות. לחילוניות *אין* סממנים מאפיינים, כל משמעות המילה היא - חול. כלומר, הדבר היחידי המאחד אותך עם חילונים אחרים הוא, שאתם לא דתיים. זה לא עומד בפני עצמו ולא מצריך עשיה מיוחדת.
עכשיו שלא תבין אותי לא נכון- כל זה לא נועד להמחיש שאני יותר שווה ונה לכולכם. מורי לאורך הדורות יודעים את חסרונותי ואת הדרך הארוכה שעוד יש לעשות. זה נועד (בשמי ולא בשם הנשיא) להתריע על נקודה מסוימת, שכבר דיברתי עליה כאן: הציבור החילוני, בשם הנאורות, מתעקש לגדל ילדים בורים בתולדות עמם וארצם. זה מסוכן לשיח הדמוקרטי. הדרך הנכונה היא ללמד *גם* לימודי הגות חילונית ו*גם* הגות יהודית, רק כך תתאפשר זכות בחירה בבוא העת. זה הכרחי מטעמי ידע כללי בסיסי ומטעמי דיאלוג, שלא לומר שזה הדבר ההוגן כלפי ילד יהודי, שידע מה זה אומר "להיות יהודי" ואז יחליט אם זה מתאים לו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש