 |
אם נקרא את המאמר בצורה מילולית אז נראה שלא ניתן לזהות את האשליה. כדי לזהות אשליה יש צורך בהשוואה, אבל השד הרס את כל העולם והשאיר לתום חושים שחשים רק ממה שהשד מזין אותם. בעצם, אפילו השד לא מסוגל לזהות את האשליה כי האשליה נמצאת רק במוחו, כי גם הוא לא יכול להשוות את מה שתום רואה לאותם דברים לכשעצמם, שהוא הרס.
בעצם, השד עצמו לא אמור להיות קיים כי אם תום חש בו ומדבר איתו, הרי השד איננו אלא אשליית החושים של תום. ז''א, למזלו של השד הוא איננו מטריאליסטי, אבל את המופע המוחשי שלו, איתו תום משוחח ואותו תום מרגיש איננו אלא אשליה, מנקודת מבטו של השד יודע הכל. אלא מנקודת מבטו של תום, השד ושאר הרשמים החושיים המ ממשיים כי אין באפשרותו להשוות אותם לשום דבר אחר, ששונה רק במקצת.
תחשוב על המשמעות הדתית של זה. מבחינת האל, הנוכחות הממשית שלו בעולם (שכינה, התגלות, השגחה), איננה אלא אשליה עצמית. מבחינת האדם, אי אפשר לאשש או להוכיח את הנוכחות הזו כי אין קנה מידה אליו ניתן להשוות אותה. מעניין.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש