 |
רציונליות נחשבת, בעיני לפחות, כיעילה על אי רציונליות כדרך חיים. זו בחירה ערכית; היא משיגה, לדעתי, פחות סבל למירב האנשים. ככל בחירה ערכית, אפשר לערער עליה - אבל המערערים על הרציונליות עושים זאת, לעתים תכופות מדי, בטיעונים רציונליים. הסר את הרציונליות, והסרת את האפשרות לדיון בין שני בני אדם.
אנא הסבר כיצד הרציונליות תורמת לחלוקה בלתי שווה של המשאבים.
המגפה הגדולה קודמת לציד המכשפות באירופה בכ-150 שנים. והחיים בימי הביניים אף פעם לא היו תענוג גדול.
מלחמת העולם הראשונה הייתה חזיון עוועים, הדבר הרחוק ביותר מן הרציונליות במאה ה-20, לאומנות פראית שיצאה משליטה. הסיבה למלחמה הייתה *בלתי רציונלית*: הרצון בהפגנת גאווה לאומית ותחושת עליונות. לאף אחד - כולל בני משפחתו, שלא טרחו להגיע ללויח - לא היה אכפת מהארכידוכס פרנץ פרדיננד. תוך חצי שנה, אף אחד לא זכר על מה המלחמה התחילה בכלל - אבל לאף מדינאי לא היה את העוז להציע את הפסקתה. פרינציפ היה תופס אנשים שהיו מבקרים בתאו, ומתחנן בפניהם שיאמרו לו שלא הוא גרם לכל זה.
הוא היה לאומן קטן, בן תקופתו. כמעט כולם היו כאלה; המעטים שלא היו כונו בוגדים; מלחמת החפירות, "מטחנת הבשר", לא שינו את תחושת הציבור הרחב והפוליטיקאים; ומעל לכל ריחף "השקר הישן", כביטויו של ווליפרד אוון: DULCE ET DECORUM EST PRO PATRIA MORI, היינו, בשפה ציונית טובה, "טוב למות בעד ארצנו".
|
 |