 |
|
 |
||
|
||||
 |
כבר נכתבו כמה תגובות למאמר, למזלי מצד אחד - כך שמצד שני, נותר לי להתמקד במעט נקודות. בעצם, יש הרבה שאני לא יודעת ולא מבינה, באמת. יש לי יותר תהיות מאשר ביקורת, אם כי אתמקד בספקות, בהבנה ובהתרשמויות שלי לאורך הטקסט. אם אישמע קטנונית - עמך הסליחה, פרופ' אורנן. --- איפה להתחיל? אולי בבעייתיות העולה בתחום הטרמינולוגיה: נדמה לי שהיה עוזר מאוד (אולי רק לי, אני מודה) אילו משפטן - אולי בתחום המשפט הבינלאומי? - היה מגדיר ומנסח מושגים כמו: "לאום", "אומה" ["לאומי"], "אזרחות" ["אזרח"], שהם הרגישים ביותר (לדעתי-שלי) לצורך התנהלות דיון ענייני. (ייתכן שהקושי כבר מובנה/מושרש בשימוש שלנו בעברית: אנו אומרים "האומות המאוחדות" ולא, למשל, "הלאומים המאוחדים", או "המדינות המאוחדות"; אנו אומרים "ארצות הברית" במקום, למשל, "מדינות הברית"; כך גם "ברית המועצות" במקום, למשל, "ברית הרפובליקות"; וכן הלאה. אולי רק לי נראה השימוש לא מספיק מאובחן, לא מדויק.) --- אמשיך בבעייתיות של הפסקה השלישית, המקפלת כמה תחומים כאילו הכול ברור לכולנו, כולנו מבינים ומדברים "ככה". להדגמה, אעתיק אותו ואסמן בתוכו: -- (פסקה שלישית - הסימון שלי. וסליחה על הסרבול:) א* "[1. משטר] חשוב להבהיר את נקודות הדמיון בין ה_משטר_ הישראלי ו_משטרה_ של דרום-אפריקה הישנה. בתוך ישראל קיימים תחומי מושב, יש הפרדה בחינוך בבתי הספר (לא באוניברסיטאות), [2. אזרח-ים] והאזרחים משתייכים רשמית כל אחד [3. עדה] לעדה דתית "שלו". עדות דתיות אלה הם [4. "מילאט"] ה"מילֵאטים" התורכיים הישנים, שרק אצלנו, מכל ארצות הממלכה התורכית הישנה, הם עדיין בתוקף רשמי. גם ישראל, כמו דרום-אפריקה הישנה, אינה מתירה בגבולותיה נישואים בין בני עדות שונות. ויש עוד נקודות דמיון: בדומה לאמונותיה הכמוסות של המפלגה הלבנה [5. לאומי] הלאומית הקיצונית בדרום-אפריקה, גם [6. שלטון] השלטון היהודי בישראל רואה עצמו כשליח כוח עליון, או שליח ההיסטוריה, ואלה מן היהודים המתגוררים כעת בישראל הם הממלאים את ייעודו ההיסטורי של [7. עם] העם. (...)" --- עד כאן נכנסו שבעה ( 7 ) טרמינים שלא תמיד יושבים סביב אותו שולחן עצמו, ואינם מאובחנים די צרכם כדי שאוכל (אני, כמובן) לומר לעצמי ש-"כולנו יודעים במה בדיוק המדובר." --- ב* [המשך ישיר] "יתר על כן, בישראל נחקקו חוקים שלפיהם המדינה "שייכת" לא רק לאזרחים היהודים שבה, אלא גם לכל היהודים שכלל אינם יושבים בה. (...)" --- הנה משפט הרה-גורלות ומטושטש מאוד אחרי/בין ריבוי המושגים שהיו עד כה. אולי המשפט החשוב ביותר לביטוי העמדה המוצגת במאמר כולו. (לפי הבנתי-שלי, עליי להדגיש.) מה שמשתמע ממנו (כך, לפחות, אני מבינה אותו): "מדינת ישראל הינה _קולוניה_ של כל יהודי העולם." [ = "אנחנו 'משרד-הסעד' לכל יהודי העולם"...(1)] בהמשך (לחלק זה) - הסברו של פרופ' אורנן לדבריו אלה: --- ג* [המשך ישיר] "טענה זו מרחיקה הרבה יותר ממה שאמרו הבורים (האפריקנרים). הם מעולם לא טענו שדרום-אפריקה "שייכת" גם להולנדים שירצו להגר אליה. [*...*] גם תאבי השלום מבין היהודים בישראל מקבלים עמדה זו: גם הם שותפים לחוק הנותן אזרחות אוטומטית לכל יהודי, "אזרחות מכוח שבות", (...)" (1) --- [*...*] שיניתי את העריכה הפנימית לשם שמירת המשמעות של המשפט והעברתי חלק ממנו להמשך. --- המעבר לחלקה הבאה של הפסקה - כאילו אנו עדיין באותו הנושא. כאילו בלבד: --- ד* "[*...*] "השקפות אלה אינן רק לפי אמונתם של היהודיים הדתיים בלבד, או של אלה השייכים ל"מחנה הלאומי" בישראל... [המשך ישיר] וגם הם מסתפקים במתן "אזרחות מכוח ישיבה" בלבד ללא-יהודים. מהו המשותף ל"מחנה הלאומי", לדתיים ול"מחנה השלום"? כולם מאוחדים בעיקרון אחד: אסור לערבב יהודים ב"שאינם יהודים". אלה גם אלה בעד "חיים לחוד", או "הפרדה", מה שבאפריקנרית נקרא "אפרטהייד". גם אם הפרטים אינם זהים, התופעה היא אחת." --- עברנו מתחום - לתחום קרוב, אבל לא נשארנו בו. וסוף פסקה שלישית. --- אסיים עם הערה נוספת: דוגמאות נכונות ומתאימות יותר למעמדה של מדינת ישראל מול/בעיני יהודי הגולה יהיו, _לדעתי_: * מעמדן של הקולוניות באמריקה - בשלושתן, עם היווסדם: כל אלה שהיו שייכות לספרד היו פתוחות לכל הספרדים כולם; כך היה בהמשך עם אנגליה, פורטוגל, צרפת (אי השדים! דרייפוס, זוכרים? לצורך בית-כלא מנותק, שהבושה תתרחק מצרפת...), הולנד. אבל המצב הינו חד-סטרי, חד-כיווני בלבד. * כך גם - הקולוניות ביבשת אפריקה, ובאוקיאניה. גם: חד-סטרי בלבד. (המצב בכל אלה שלעיל נשתנה עם הכרזת העצמאות של הקולוניות-לשעבר - גם, חד-צדדית, או חד-סטרית. יהיה מדויק יותר אם ייאמר: המצב נשתנה _כאשר _ילידי_ הקולוניות חפצו בעצמאותם-הם_. ה-"נייטיבס", ה-"אבוריג'ינס".) --- יש לי הרבה ספקות. אבל נדמה לי שלמרות הכול, מה שכתבתי מותר להעלותו כפי שהוא. תודה. ---------- (1) למי שזוכר: בתחילת שנות ה-90, בעיצומה של העלייה מחבר העמים ומאתיופיה (נדמה לי שעדיין ב-1991), ולאור העובדה המצערת שרוב העולים הפוטנציאליים _הצעירים_ המשיכו דרכם לשאר ארצות אירופה ו/או לארה"ב, בעוד _הקשישים והחולים/המוגבלים בלבד_ עלו ארצה, הציעה ח"כ (של אז) הגב' אורה נמיר _להנמיך_ את גיל העלייה (ואם איני טועה, הציעה גם _לבדוק_ את מצבם הבריאותי/הכשיר של העולים-המועמדים), _במקום_ מתן-האזרחות האוטומטית [אזרחות מכוח שבות]. קמה סערה בכנסת בעקבות הצעתה - והנושא לא הועלה שוב, למיטב זיכרוני. --- |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |