בתשובה ליובל רבינוביץ, 19/11/03 1:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אלביס *הטיס* את המטוס ההוא. הרעיון אגב אינו חדש. בעבר נטען באתר "דבקה" כי על מטוס חברת התעופה האתיופית שהתרסק לפני מספר שנים לחוף איזה אי או מדינה (לא זוכר בדיוק) היו בכירים בתעשייה האווירית אא"ט וכי המטוס רוסק בכוונה על ידי מחבלים שהשתלטו עליו ונמלטו משבריו. מישהו יכול לאמת או להכחיש פרטים על אותו מקרה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 38335 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן בכירים, כן מחבלים, כן השתלטו וכן רוסק, ואא''ט השבוע יצוין יום שנה נוסף למקרה. מפאת קרבה לאחת מהמשפחות, לא אחשף ולא אוסיף פרטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וחזרנו לבעיה הקלאסית - אתה טוען שיש בידך מידע, אבל אינך יכול למסור לנו שום פרט שיאמת אותו. לא התקדמנו במילימטר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר נודע לי כחלק מסיפור אישי של ידיד קרוב. בכל מקרה, גם אם הייתי מזדהה לא היה בכך שום חיזוק, מלבד, כמובן, הטלת שמי לקלחת. אתה יכול לבדוק את תאריך האירוע? אם תגלה שהוא חל השבוע (כנראה לפי תאריך עברי, התבין?), לפני קצת יותר מעשור, אולי תראה בכך אימות חלקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עניין של אמינות שרשרת מסירה. כשמקור תקשורת אחד מצטט מקור תקשורת אחר ההנחה היא שהמקור שלפניך הוא מקור אמין ובסופה של השרשרת יש מישהו שהיה עד להתרחשות. במקרה הזה, אין לי בינתיים קצה חוט של שרשרת מסירה אמינה. אין לי, למשל, שמות של הרוגים ותחומי עיסוקם שאני יכול לאמת. אין לי מקורות תקשורת אמינים שנותנים לי שרשרת מסירה (''דבקה'' אינו מקור אמין, כבר הצבעתי על כך במספר תגובות). על כן איני רואה, בינתיים, סיבה לאמץ את ההסבר ההנ''ל. אני זקוק לקצה חוט אמין. תאריך עברי זה לא קצה חוט מספק (כן, הבנתי את הרמז). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני מבין אותך. רק לפי תגובה 181184 הבנתי שחלק מהפרטים חסויים. מהו המידע הגלוי, בערוצי התקשורת האמינים יותר מדבקה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיווח של דבקה: התשובה היא כן. ב-23 לנובמבר 1996, נחטפה טיסה 996 של חברת התעופה של אתיופיה, בדרכה מאדיס אבבה לניירובי. זמן קצר לאחר ההמראה, חטפו אותה חמישה או ששה "סטודנטים אתיופים שיכורים" והנחיתו את המטוס בכוח במימי האוקיינוס ההודי ליד איי קומורו. בעת הנחיתה, נהרגו 127 מנוסעי המטוס; 48 ניצלו - כמעט כולם נפצעו. בין ההרוגים היו שבעה ישראלים, מהם חמישה עובדים בכירים של התעשייה אווירית הישראלית. שני האחרים היו אנשי ביטחון ששירתו במה שהוגדר כ"יחידות מיוחדות". עיתון בריטי, הדיילי מייל, טען אז שהמדובר ביחידה 2000, הכפופה ישירות לראש ממשלת ישראל. בישראל האירוע הוגדר כתאונה מצערת ותו לא. אולם האמת היתה שונה לגמרי. חוטפי המטוס לא היו סטודנטים אתיופים שיכורים כי אם חברי הג'יהאד המצרי שפעלו בשליחותו של אוסמה בין לאדן. במטוס היו נוסף לראשי התעשייה האווירית הישראלית, סוכנת אמריקנית בכירה בשם לסלי אן שאד בת 28 , שעמדה בראש מנגנון הביון האמריקני באתיופיה. עוד בטיסה היו מפקדי חיל האוויר והמודיעין של אוקראינה. הקבוצה כולה היתה בדרכה מאדיס אבבה לישראל לפגישת עבודה למחרת היום במלון המלך דויד בירושלים עם ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו ועם שר הביטחון הישראלי דאז יצחק מרדכי. נושא הפגישה: עסקת נשק סיבובית בין ארצות הברית, ישראל, אתיופיה ואוקראינה, עסקה אשר ללא ספק הייתה מחזקת את אחיזתה האסטרטגית של ארצות הברית בקרן אפריקה. זאת הסיבה להחלטת בין לאדן למנוע אותה. מיד אחרי החטיפה, בודדו החוטפים את האמריקנית, הישראלים והאוקראינים משאר הנוסעים במטוס. כמה רגעים לפני הנחיה בים, פתחו החוטפים באש על כל הקבוצה והרגו את הישראלים, הסוכנת האמריקנית ואת ראש שירותי המודיעין האוקראינים. מפקד חיל האוויר האוקראיני נפצע קשה אך ניצל. נחיתת המטוס, כמו המבצע כולו, תוכננה היטב מראש. עד היום לא ברור כיצד אף אחד מהחוטפים לא נפגע בנחיתה וכיצד כלם הצליחו להעלם מבלי להשאיר עקבות. ככל הנראה, המתינו להם בחוף כדי למלט אותם מהמקום. מאחר וארצות הברית, ישראל ואוקראינה ובייחוד אתיופיה, היו מעונינים להסתיר את הכישלון המודיעיני והביטחוני שבפרשת החטיפה, היא לעולם נחקרה עד תומה. על כך ארצות הברית שילמה מחיר כבד. הדיווחים ב-CNN, ביום הארוע ויום אחד אחריו: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את הסיפור המקובל, כך שה''פרטים על אותו מקרה'' שהובאו מצידי אינם מחדשים דבר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |