|
אתה אומר כך: "המונח 'לאום' בתקופתנו, במיוחד לפי התפיסה המערבית, שהיא גם תפיסת ארגון האומות המאוחדות, מכוון להתארגנות של האזרחים במדינתם".
הדברים אינם ברורים לי לגמרי, ולכן אודה לך אם תבהיר לי כמה דברים:
א. אתה אומר שהמובן הנ"ל של המושג 'לאום' (קרי: לאום = אזרחות, אם הבנתי נכון) הינו רק "בתקופתנו" ו"במיוחד לפי התפיסה המערבית".
1) ממתי מתחילה "תקופתנו" שבה קיבל המושג 'לאום' את המשמעות הנ"ל?
2) מה הייתה משמעותו לפני "תקופתנו"?
3) על מה מבוססת דעתך, כי המובן הנ"ל של המושג 'לאום' הינו המובן המקובל כיום? (שמא זו רק דעה אחת, אולי אפילו שולית?)
4) מה מבדיל (אם בכלל), לדעתך, בין המושג 'לאום' במובן הנ"ל ובין 'אזרחות'?
5) מהי משמעות המושג 'לאום' בימינו, לטענתך, לפי תפיסה שאינה 'מערבית'?
6) איזו תכלית משרתת ההגדרה הנ"ל של 'לאום', שהמושג 'אזרחות' אינו יכול לשרת?
7) מה הקשר (אם הוא קיים בכלל), לדעתך, בין 'לאום', 'עם' ו'אומה'?
ב. מהי, לדעתך, משמעות המושגים האלה: 'עם', 'אומה', 'עדה', 'עדה דתית', 'מילאט', 'שבט' ו'אזרחות' ומה הקשר ביניהם (אם בכלל)?
ג. האם, לפי תפיסתך, לא קיים 'לאום' או 'עם' שאין לו מדינה?
סליחה על הטרחה, אבל נראה לי כי רק לאחר שתפיסתך בנושאים הנ"ל והגדרותיך יהיו ברורות, ניתן יהיה לנהל דיאלוג משמעותי שאינו סמנטי/טרמינולוגי בלבד.
|
|