|
||||
|
||||
לצערי - כן, לחץ ציבורי יכול להטות משפט. שופטים הם לא אובייקטיביים באמת, ונראה לי שהשופטים עצמם היו חלק ממחפשי השעירים לעזאזל. אין לי הסבר אחר להחלטתם. השוואה למשפט דרעי היא חסרת שחר. כנגד דרעי היו עדויות משמעותיות, והעברה עליה נשפט היא רחוקה מלהיות איזוטרית. |
|
||||
|
||||
צר לי, אבל במשפט דרעי לא היו עדויות משמעותיות. או שאתה מעוניין לנסח מחדש את משמעות המילה 'משמעותי'. היה שם בעיקר עד שקרן עם תעודות ועוד כמה הסברים אפשרים אבל לא מחוייבי מציאות. (זאת אומרת, היה ניתן להסבירם בדרך אחרת הגיונית לא פחות.) |
|
||||
|
||||
גם מי שקרא את פסק הדין ויש לו ספקות, הרי שלדעתי הוא לא יגיע למסקנה כי היתה כאן עלילה וכי דרעי באמת חף מפשע לחלוטין. לפי דברי משפטן שקראתי (ואני מצטט): "מסקנה זו נובעת מכך שראשית, דרעי לא באמת סיפק גרסאות אלטרנטיביות משכנעות ומהימנות לטענות שהועלו כלפיו ושנית, מכך שלאורך כל המשפט, כפי שמפורט בפסקי הדין, הן דרעי והן העדים בתיק עסקו כל העת במיני תרגילים, התחמקויות, עיקופים, שתיקות, חזרה מדברים שאמרו, מניפולציות שונות וכד' ולא התנהגו כמי שיש להם הסבר תמים לעובדות שהוצגו להם (לדוגמא, כאשר נסעו נציגים מטעם דרעי לגברת ורדבר שאמורה היתה לאשר את הגרסא כי היא שלחה לו כסף דרך גזבר הישיבה - שיחה שהוקלטה -נמנעו הנציגים מלשאול אותה ישירות אם זה מה שהיה -כנראה מחשש שתגיד שלא - ושאלו אותה כל מיני שאלות שהולכות סחור סחור, מתוך תקווה לעשות אחר כך שימוש באיזה שבר משפט שלה שאפשר לפרשו לכאן או לכאן). עכשיו נכון שכל זה לא מספיק להרשיע אדם ואין די בכך שהתנהגותו חשודה ביותר אלא יש צורך בראיות ממשיות, ומשום כך שתי הערכאות ניתחו את הראיות וקבעו שהן תומכות באופן חד משמעי בהרשעה. עם זאת, גם מי שלא מסכים לניתוח זה ועושה שימוש בקריאות "הוא זכאי" ראוי שיזכור את הדברים. (במלים אחרות אולי אם כל מי שנושא שלט "הוא זכאי" יוסיף לו את המלים "מחמת הספק" תהיה בכך תמונה מדויקת יותר של הטענה של אלה שלא מסכימים עם הכרעת בית המשפט העליון)." אשמח לשמוע את דעתך. |
|
||||
|
||||
אני לא קראתי את פסק הדין. אני ניזון ממשפטנים שקראו. דוגמת דנקנר, שפטל ועוד. זכות השתיקה היא זכות. אתה לא יכול לתת אותה ואחר כך להתחשבן עם מי שהשתמש בה. בנוגע לרצח אסף שטיירמן, המשטרה חשדה בשני אחים (שכחתי את שמם). למזלם ולמזלנו, חשד בלבד, איננו עילה להרשעה. (הם כמובן לא הגיעו לבית משפט) |
|
||||
|
||||
בית המשפט לא הרשיע את דרעי עקב שתיקתו, כמו כן לא הרשיע אותו בגלל חשד עלום אלא בגלל המסקנות שכבוד השופטים הגיעו אליה. כמו כן, עקב חוסר הכלים שבידי, קשה לי לנתח את פסק הדין מבחינה משפטית, למרות שאני מכיר מספר רב של משפטנים (מהתקשורת וכן משיחות אישיות) שקראו את פסק הדין והסכימו עם תוכנו ותוצאתו. |
|
||||
|
||||
שים לב, בתיק אחד הייתה הרשעה פעם אחר פעם, ובתיק אחר היה *תיקון* של ההרשעה על ידי בית המשפט העליון. המשותף לשני המקרים הוא הלחץ הציבורי הכבד. למקרה הראשון אתה מתנגד ומגדיר זאת כ*לינץ'!*, ובמקרה השני אתה תומך וטוען שהשוואה היא *חסרת שחר*. אתה לא חושב שאתה קיצוני מידי? אתה מכיר את התיקים על בוריים שאתה מרשה לעצמך לקבוע דברים בצורה כל כך נחרצת? |
|
||||
|
||||
אבל אני הרי כלל לא דיברתי על התיקים, לא אכפת לי מה ההוכחות. אני מדבר על העבירות עצמן - גם אם הדברים המיוחסים להר-שפי הם נכונים, אין שום סיבה שהיא תשלח לכלא, שכן עצם הדברים לא צריכים להחשב לעבירה. משום כך אין מקום להשוואה. |
|
||||
|
||||
אתה מתפתל, קודם טענת שהשופטים היו בין המחפשים שעירים לעזאזל או שמשפטם הוטה עקב לחץ ציבורי, והרי הם בודקים האם נעברה עברה על חוק מסוים ולא לפי איך שנראה להם (כמו המשפט האירני אולי), כלומר, ניתן להסיק מכך שהטענה שלך היא שהם הרשיעו למרות שהראיות שהיו בידהם לא היו מספיקות להרשעה על פי החוק המסוים. מהבחינה הזו יש בהחלט שחר להשוואה למשפט דרעי, אתה עשית זאת בעצמך כאשר כתבת "עדויות משמעותיות" . עכשיו אתה טוען שיש בעיה עם החוק, עם עצם קיומו, או עם הניסוח שלו. העיקביות שלך היא לגבי האיזוטריות של העברה, אז OK, אני חושב שאנו מבינים אחד את השני. |
|
||||
|
||||
אתה צודק, תגובתי הראשונה לגבי ההשוואה עם דרעי לא הייתה רלוונטית - פניתי להגן על החלטת השופטים בלי להתייחס כלל להשוואה בין משפט דרעי לבין טענותי כלפי משפטה של הר-שפי. אכן, כוונתי הייתה לגבי האיזוטריות של העבירה ותו לא. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |