|
יש להניח כי ההתפוצצות הקמברית הפתיעה מן הסתם את קוראי ספר בראשית הלמדים המים קיימים מלכתחילה ואילו היצורים בהם נוספים רק ביום החמישי כך שהאמירה "הבורא ברא את המים ששרצו יצורים וחיות" מנוגדת לכתוב בבראשית.
קשה לאדם המתייחס לשכלו במידה מזערית של כבוד לקרוא בפרק א' בבראשית כאילו הייתה משהו אחר ממה שהיא: תיאוגוניה דלה ולא משכנעת. הסיבה היחידה שמישהו בכלל משקיע אנרגיה מחשבתית בפרק הזה בבראשית היא העובדה שדורות על דורות של אנשים השקיעו אונם בתרצנות מורכבת להבל המוחלט הזה.
כלל דומה אפשר להחיל על טענת ההבל שחכמת יוון באה מן היהדות. אני יכול להבין את התסכול העצום של יהודי מאמין – לדוגמה, הרמב"ם או יהודה הלוי – המעיין בכתבי אריסטו ואחר כך נדרש מתוקף היותו בעל שכל להשוותו למיני הקלוץ עייצעס של קהלת או משלי. הדחף האפולוגטי כאן חייב להיות עז. אין זאת אומרת, עם זאת, שאלף שנים אחרי הכרזת התבוסה הסופית של הרמב"ם אנחנו חייבים להתבוסס באפולוגטיקה הזו – מקומה בגווילים מעופשים שחוקרי התחום נוברים בהם, משהו כמו תמונת העולם של פתולומאוס, לא עניין שיש לענות בו עכשיו אפילו כטענה לעובדה.
|
|