בתשובה לעדי, 12/11/03 22:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אל מעונו של החכם, עלתה לרגל אישה ובפיה בקשת עזרה. בעוונותיה פינקה את בן הזקונים, והוא מסרב להביא אל פיו דבר מלבד ממתקים. החכם חכך בדעתו, והודיעה לה כי יהרהר בסוגיה, ויאמר לה את עצתו בעוד שבעה ימים. מששבה אליו, ביקש אותה להתאזר בסבלנות, היות ונחוצים לו שלושה שבועות נוספים לפתרון הסוגיה, וכי עליה לשוב אליו עם הילד. מקץ שלושה שבועות שבה אליו וילד תפנוקיה עמה. החכם הביט בילד במבט חודר, ואמר בגערה רכה: ילד, די לך לצער את אמך, הבטח לי כי תחדל לאכול ממתקים. אני מבטיח, אמר הילד בהכנעה. האם המופתעת ביקשה להשאר עוד רגע ביחידות עם החכם, ושאלה לפשר ההמתנה הממושכת, לאור הדרך הפשוטה בה נפתר הענין. ראי נא אמר החכם, גם לי עצמי חיבה עזה למיני מתיקה, לכן לא יכולתי לדרוש ממנו מה שלא יכולתי לעשות בעצמי. תחילה חשבתי כי שבוע יספיק לי כדי להגמל... |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |