בתשובה למיאתה, 12/11/03 14:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מז'תומרת "למשווקים אין יכולת לדעת מתי היו ריסוסים, ואיזה"? אם החקלאי יצטרך להצמיד לארגזים את האינפורמציה הזאת, היא יכולה לחלחל עד לצרכן, לא? הרי המשווק גם לא יודע אם יש או אין ויטמין B1 בתמ"ל של רמדיה, והיצרן הוא המחוייב ברישום. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
החקלאי הקטן הממוצע בעל ידע מועט, ולמרות נסיונות למקצע את המקצוע אין הרבה הצלחה. יש הרבה משווקים חאפרים שמוכנים לקנות ממך פרי מהר, מה שכן- יש משווקים מסודרים שעושים אנליזה לדגימות פרי המשווק הוא בד''כ זה שממין את הפרי, שם בארגזים ומתמחר לצרכן לקילו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. האם נובע מכאן גם שאם יתגלה פעם שהעגבניות שקניתי רוססו בדי.די.טי, פרתיון או ציאניד יהיה כמעט בלתי אפשרי למצוא את היצרן? אכן, מחשבה מעודדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על שקיות בסברסים שלנו שנימכרות סגורות כתוב בדיוק מה מכיל הצבר, ומצויין שם כי כמות הסוכר משתנה בהתאם להבשלה. כמובן שמצויין כי המוצר אורגני לחלוטין. אין בעיה לכתוב את הערכים של הפרי, מלבד זה שעלולים לגלות שאין בו יותר מידי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |