בתשובה לדב אנשלוביץ, 25/02/01 14:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מפליא אותי שאני יוצא להגן על מכניקת הקוונטים, אך הטענה שציטטת היא לכל הפחות לא מדויקת. הסיבה בה' הידיעה לכך שתורת הקוונטים לא נזנחה מזמן היא התחזיות המוצלחות שיצאו ממנה, דהיינו התאימות הגבוהה בין התחזיות התיאורטיות למדידות. אלמלא הדיוק העצום הזה, לא היו משלימים עם ההכרח להעלים עין מן העקרונות הלוגיים היסודיים בפיסיקה בהם תורת הקוואנטים לא עומדת, ולא היו טורחים להטליא את חוסר העקיבויות המתימטיות המופיעות בה (למשל ההכרח לבצע רנורמליזציה של שדות כדי לקבל גדלים סופיים למשל לאנרגית האינטראקציה בין אלקטרון לשדה המגנטי שלו). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא היתה תיאוריה פיזיקלית שאילצה את הפיזיקאים לבלוע כל כך הרבה צפרדעים כמו תורת הקוואנטים. אפשר להגיד שהם *נאלצו* לקבל אותה מחוסר ברירה, וידועה ההתנגדות העיקשת של איינשטיין. הויתור על הדטרמיניזם והמרתו בחישובים הסתברותיים, הבעיות של מתן אינטרפרטציה מתקבלת על הדעת לתוצאות המתמטיות (דואליות חלקיק.גל, עקרון אי הודאות), בעיות שקשורות לתהליך הקריסה (collapse אם כך זה נקרא בעברית) של פונקציית הגל שמובילות למצבים פרדוכסליים כמו החתול המפורסם של שרדינגר, וכמובן גם הרנורמליזציה שהוזכרה - כל אלה חייבו את תורת הקוואנטים לספק הרבה תשובות ניסויות לפני שהתקבלה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |