בתשובה לעדי, 11/11/03 22:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כן יפה שחשבת על זה מה כבר עברה שנה? זה ניראה כאילו רק אתמול זה קרה איך שהזמן רץ זה ניראה כאילו רק אתמול היתקשרת אלי לצבא וסיפרת לי שהוא ניפטר ואו זה אולי הכ עצוב שהם מתים והשנים עוברות ממש מהר ואנחנו גדלים ומתפתחים מוצאים תארים אקדמאים יוצאים אם אנשים חדשים קונים דיסקים חדשים נחשפים לאומנות חדשה והם שם נישארים בני 20 ומשהוא אנחנו שנביא ילדים ואולי ניקרא להם על שם היקיר שהיתאבד וזה ינציח במשהוא מזל שליקיר שמת במיקרה הזה לא קוראים זרובוול יש משהוא מאד עצוב בידי הזאת שהכל ממשיך ואנשים הם רק זיכרון תמונה זיכרון שדוהה תמונה שדוהה כן החבר של אבל של סבא וזהוא? כאן זה ניגמר? לא יודע מה עובר עלי כשאני כותב את זה ולמה אני מיתפלסף כל כך אבל כבר עברה שנה נסו רגע לעצור ולחשוב כמה דברים עברתם בשנה הזאת טובים ופחות טובים מרגשים וסתאם ושי נישאר שם באותו מקום. תקוע ומת ומת ותקוע איך הולך השיר ההוא עצוב למות באמצה התמוז? אז עצוב למות גם בכיסלב או בחשבן באותה המידה. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |