|
שרטוט יפה של דמויות טרגיות שעדיין חיות בינינו, אך במספרים הולכים וקטנים. זקנות ניצולות שואה כאלה אפשר באמת לפגוש באוטובוסים, סופרמרקטים, ובחדר המדרגות [כשאתה עולה (הכי בשקט שאפשר) אל דירתך], במיוחד בתל אביב. הם באמת מאוד רדופי זכרונות, ולפעמים אני לא יודעת למי היה יותר מזל, לאלה שניצלו והמשיכו לחיות עוד שישים שנה אחרי זה עם משא קשה מנשוא, או לאלה שמתו שם, ודי.
פינת הנטפוק היומית: "תיק כחול מעור דמוי פלסטיק דמוי תנין" ?
ולטלי: אני יודעת שזו תקלה טכנית, אבל איזה כיף היה להיכנס לאוקפי ולמצוא את כל הלינקים, שיר שיר, ופרוזה פרוזה, מסודרים אחד מתחת לשני על דף אחד, ולהגיע לכל קטע בנוחות, ובלי להסתבך בפורמט היפה אך מעצבן-משהו הרגיל שלכם. אולי אפשר להשאיר זאת כך, ורק לקשט קצת מסביב, באופן שלא יפריע לתנועה בתוך האתר?...
|
|