|
2. סליחה שאני מתערבת, אני קצת מסוקרנת מהפער בין יכולת הניסוח שלך לתוכן דבריך. אין *כל קשר* בין היחס לעובדים הזרים לזכות הצבעה. אני ממליצה לך לכתוב מאמר נפרד, כי כאן אתה מחמיץ את העיקר. זכותו של אדם לעצב את חייו, אם הוא בוחר להעביר אותם כפועל בארץ זרה הוא צריך לחיות עם הבחירה שלו. אם הוא לא חוקי הוא מסתכן במאסר וגירוש, ואם הוא חוקי הוא מודע למעמדו כפועל ותו לא. אם ברצונו להתאזרח הוא יכול לעשות זאת בדרכים שנקבעו על פי חוק. האם אינך חוטא בפטרוניזם, שלא לאמר שחצנות, כשאתה מניח שמשאת נפשו של התאילנדי הסימפטי היא להכריע בין גודוביץ לאורנה בנאי והוא פשוט לא מצליח להתמודד עם איתני החוק? החוק קובע, ובצדק, שבעליה של המדינה, כלומר האזרחים הנושאים בנטל החובות, הם המכריעים. תושב יורד החוזר לארץ מתחיל אוטומטית לשלם מסים, חלה עליו חובת גיוס, עתיד המדינה הוא עתידו ועתיד ילדיו. מדינת ישראל לא יכולה ולא מעוניינת להוות בית למאות ואלפי מהגרים, לכן אין ולא יהיה להם עתיד כאן. בתור תושבים זמניים אין להם חובות וזכויות של תושב קבע. האם אתה תחלק דמי כיס לחבריהם של ילדיך המתארחים אצלך, ותדרוש אותם לשטוף כלים? 3. משרד הפנים לא מאפשר הגירה- יש לזכור ששר פנים זה תפקיד מתחלף, וכן שרוב הפועלים בארץ הם מסתננים שעקפו את משרד הפנים.לכן "הם כבר כאן". להגיד שמשרד הפנים מביא לפה עובדים זרים כדי שיהיה על מי לעשות דה-הומניזציה זה קצת ילדותי, שלא לומר, שוב, מתנשא. משרד הפנים פועל כמיטב יכולתו, ע"י מבצע "עזיבה מרצון" וע"י תפיסת המסתננים והעזבתם שלא מרצון. מדובר, בסה"כ, בפושעים שעברו על החוק, שלילת זכויתיהם היא לגיטימית ונכונה. 4.ילד שלא מתיימר להיות מנומס ונחמד הוא עדיין הילד של אמא שלו, אורח שמתחצף יזרק מהבית לאלתר. מי שאזרח אכן מקבל זכויות ללא עוררין, כמו גם חובות ללא עוררין. אם הוא יעלים מס הכנסה הוא ייענש, אפילו שהוא לא מתעניין בזה.
|
|