|
||||
|
||||
אני לא בטוח שהבנתי. 1. איך בעיקרון משקללים אירועים טובים ורעים (ז"א אירוע רע מחזק או מחליש את הבסיס הפרדיספוזיציוני)? 2. הנטייה בעשור האחרון היא לשקלל אירועי חיים לאורך כל החיים, ולא רק בילדות? (האם אפשר להיפרד מתיאוריות של יחסי אוביקט)? |
|
||||
|
||||
1. אין לי מושג בינתיים יש דיבורים תיאורטיים בעלמא בכיוון, רק ציינתי שיש נטיה כזו ושלהערכתי תיווצר בעתיד עם מעט עזרה ממתמטיקאים נוסחה תומכת. 2.התכוונתי לשיקלול מצטבר לאורך החיים. הפרידה מיחסי אובייקט התרחשה זה מכבר: פרידה פון רייכמן אאוט, מלני קליין מככבת בהצגה באוף ברודווי, וויניקוט הוא סגולה בקורסי הורות למשהו לא ברור. וגםן המכון בטוויסטוק כבר לא מה שהיה פעם ומקבל זרים לקסטה הותיקה שבין שעריו בחופשיות יתרה. ורק ללקאן האנאליטיקאי הותיק (בענין מגמות הסטוריות) באה עדנה בעיקר בגלל הפוסטמודרניזם ששונא את הדייקנות הצייקנית שמתקיימת בחיבור של הפסיכיאטריה עם הנוירולוגיה. |
|
||||
|
||||
תודה על התשובה. אני סקפטי לגבי רעיון יצירת הנוסחא מטעמים מטא-מדעיים, אבל ימים יגידו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |