בתשובה לeasy, 03/11/03 0:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בעברית המילה מזל משמשת בשתי משמעויות. כדי להבדיל, השתמשתי כאן במושג "מקריות" עבור המילה Fortune. המזל שמופיע במאמר הוא במשמעות Luck - משהו שקורה כנגד הסיכויים. אדם יכול להיות בר-מזל (Fortunate) ולהיוולד לחיים קלים יותר, וגם בר-מזל (lucky) בזה שזכה בפיס. במקרים קיצוניים כאשר התוצאות האפשרויות חמורות מאד, אנו עשויים להתייחס למזל מהסוג השני גם אם הוא בא עם הסיכויים ולא כנגדם. למשל ברולטה רוסית הסיכוי למות בלחיצה הראשונה על ההדק הוא רק אחד לשש. אם זה לא קרה - רוב האנשים יגידו שהיה להם מזל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בהנתן שיש אנשים עם גנים טובים ו/או עשירים שגרים בסביבה טובה, ומעוניינים בילדים, יוולדו ילדים בתנאים טובים. בהנתן הגרלה שבה קיים כרטיס זוכה, מישהו יזכה בהגרלה. בהנתן מטען עם X חלקי מתכת יכולים להפגע (מרסס) לכל היותר X אנשים. (ובד"כ פחות) בכל המקרים הסיכוי להיות בני מזל הוא קטן, אבל מישהו צריך לזכות, ובעיניו או בעיני הסובבים אותו הוא בר מזל, כי דוקא הוא נולד להורים הנכונים או במקום הנכון, דוקא הוא זכה בפיס, דוקא הוא יצא ללא פגע מפיגוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלהיוולד במקום הנכון ולהורים הנכונים זה מה שקובע "מי אתה" ואז המזל משפיע על "מה שקורה לך". אם אני אשאל מושגים ממקום אחר – העצם (אני) נושא עליו את התכונות (מזל). אבל אי אפשר לדבר על התכונות ללא העצם שנושא אותן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת גישה מאוד בעיתית (לדעתי). בחנות יש חבילות של קוביות משחק. הגישה שבכל קוביה כבר מקופלת כל תוצאות ההטלות שהיא אי פעם תראה היא אמנם לא בת הפרכה, אבל גם לא שימושית במיוחד. עדיף ( פרקטית) להניח שכל הקוביות הן זהות בתכונותיהן, אבל ההטלות הן אקראיות. אגב, נדמה לי שקראתי פעם באייל משהו על PREDESTINATION -אמונה שכל אדם נולד כשמקומו בגהינום או בגן העדן נקבע מראש, אבל רק דרך מעשיו אפשר לזהות לאיזה קבוצה הוא שייך. זה מזכיר את הגישה שלך. אני חוזר, אי אפשר להפריך את הגישה שהיצגת, אבל כמות הכבודה1 התאורטית שצריך לסחוב כדי לעבוד עם גישה כזאת היא עצומה ( תאר לך- אינך יכול לטעון ששתי קוביות הן בעלות תכונות זהות מבלי לפרט גם את העבר וגם את העתיד שלהן). 1ניסיתי לתרגם את המונח BAGGAGE. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לוקח את זה לכיוון מעניין, אבל רחוק יותר משכיוונתי. התכונה יכולה להצטרף או להשתנות במהלך החיים. העצם ''אני'' יכול לשאת את תכונת ה''שליו'' או ''עצבני'' בזמנים שונים, ועדיין להישאר ''אני''. אבל לא יכול לשאת את תכונת ''אני נולדתי להורים שלי'' או את תכונת ''אני נולדתי להורים של מישהו אחר'' ולהיות אותו ''אני''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם Predestination הוא בעצם הבסיס לקלוויניזם (ואולי גם לתיאוריית בני האור ובני החושך של משה קרוי)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי חיפוש על המונח באייל לא העלה תוצאות, אבל אכן מדובר באיזה פתיל בנושאים הללו. אגב, מבחינה מתמטית גרידא, יש הבדל בין המצב שכל התכונות נקבעו מראש אבל חולקו באופן אחיד, ובין מצב שכל אלמנט בצביר מגריל בכל רגע האם הוא ''בן-אור'' או ''בן חושך''. תארו לכם גז שחציו חלקיקים כבדים וחציו קלים- יווצר שיווי משקל כזה שבאופן טיפוסי, הקלים הם מעל הכבדים. לעומת זאת, אם כל מיקרו שניה החלקיק משנה את משקלו- לא תיווצר חלוקה כזאת. באנלוגיה לקלויניסטים(אם אני מבין את הדוקטרינה נכון) סביר שבקרב ההולכים לכנסיה ישנם יותר בני אור מאשר במועדוני לילה. דוקטרינות אחרות עשויות להאמין באפשרות החזרה בתשובה והרצון החופשי, אפילו לחוטאים גמורים. הפרשנות שנתתי לתגובה של יהונתן היא קצת יותר מפותלת- אין החלטה גורפת של קל- כבד מראש, אלא את רשימת המצבים קל-כבד שכל חלקיק מקבל בכל נקודת החלטה. כאמור, מכיוון שתכונות הרשימה אינם ידועות, ההסטוריה של החלקיק אינה מעניקה אינפורמציה על הפעולות העתידיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון הפרה-דסטינציה הוצע ע''י אוגוסטינוס (ככה, קצת לפני קלוין, כנראה גם לפני קרוי), אצלו מדובר על קביעת אזרחי ''עיר האלוהים'', בניגוד לשאר בני האדם אשר שייכים רק ל''עיר הארצית''. רק אזרח עיר האלוהים יכול לדעת כי הוא אכן כזה, וזאת על סמך קיומה של האמונה באלוהים - לפי אוגוסטינוס, עצם האמונה באל מעידה על הענקת חסדו של האל, לפיכך אם אדם מאמין אמונה שלמה וכנה, יש בכך הוכחה להיותו אזרח בעיר האלוהים. ההחלטה מי ממוין לאן נעשית מראש, אך תוצאה ברורה של חוסר הודאות בענין היא נסיונות הנוצרי המאמין להוכיח לעצמו כי הוא אכן מאמין וזכה בחסד האל, ומוטיבציה זו תורמת לדבקות המאמינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני התשובה לשאלתך היא חיובית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום שאנחנו גם משתתפים, אנחנו אומרים "דווקא" כאשר ארוע בעל סבירות נמוכה נפגש איתי. לגבי אחרים אנונימיים אין "דווקא" וזאת משום שהאנונימיים נימצאים בשדה הנצפה מהצד. מאידך כשאנו מכירים שם מישהו, למשל את אביהו, שוב חוזר ה"דווקא". מה כאשר במרחב המשתתפים (למשל בהגרלה) אנו מכירים שני אנשים? דווקא אחד ממכרי זכה! (אבל במילא מישהו היה זוכה). ואם אנו מכירים 60% מהאנשים? (למשל כשיש 100 משתתפים? כאן כבר לא. כשמכירים הרבה אנשים, אין הרבה הפתעות. פשוט ל-3 אנשים יש סיכוי נמוך לזכות, ול-60% סיכוי גבוה. אז רגע, למה אמרתי את המובן מאליו? האם ככל שאני מעורב אישית עם יותר אנשים, כך אני מאבד את ראייתי היחודית, שלי ושל עמית או שניים כמשתתפים? האם הקולקטיביזם בניגוד לראייה אינדיוידיאלית המדגישה את הדווקאיות של נוכחותי בעולם - מביא לאובדן של מידת מודעות עצמית? שכן אם לא היתה לי כלל מודעות עצמית, הייתי רק צופה מהצד, ולעולם לא הייתי אומר "דווקא אני". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הזהות שלי היא בעיקר כחלק מקולקטיב, גם לקולקטיב שלי יכול להיות מזל - למשל בניגוד לקולקטיבים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כמעט לעולם אינך תופס קולקטיב "שהמזל עמד לצידו" בבחינת "*דווקא* לנו היה מזל", בניגוד ל"דווקא לי היה מזל" - ולמעשה הדבר תלוי בגודל הקולקטיב. אם מדובר בלהקת רוק של 5 נגנים מתוך רבים אחרים הנבחרים להופיע בערוץ ה-2 וכיוצא בזה - אז עדיין זה ניתפס כמזל. אך אם מדובר בניצחון צבאי בבחינת נס, של מדינה כלשהי (דהיינו קולקטיב גדול) בנסיבות קשות, נאמר "מזלנו שיחק לנו" אך לא נאמר "*דווקא* לנו היה כאן מזל ולא למדינות אחרות". הסיבה לכך היא שפעולת קולקטיב ניתפסת ככוחנית, הפעלת מסה של אנשים. פעולה כוחנית הינה דרך לאלץ את המציאות, ויש כאן מקום מועט להסתמכות על תהליך אקראי. כאן, במידה שקרה משהו בניגוד לכל הסיכויים - הרי שהיה זה בבחינת "סיוע המזל" מומנט כוח *מתווסף*, ולא גורם מעצב *בלעדי*. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שככל שהקולקטיב גדול יותר, יש פחות קולקטיבים אחרים שהם ברי-השוואה אליו, כלומר כאלו שיצאו מתנאי פתיחה דומים, אך סבלו מחוסר מזל. עצם ההבחנה בקיום המזל מעוגנת בתפיסת עולם שמדגישה את השוויון הבסיסי בין אנשים. קו המחשבה הוא "לכולנו היה סיכוי שווה לזכות, ורק מוישה זכה". לולא תפסתי מראש את הסיטואציה ככזו שבה לכולם סיכויים שווים, לא הייתי מתפלא על זכייתו של מוישה. מבחינה אבולוציונית, נראה לי שיש יתרון מסוים באופן ההסתכלות הזה. אם אנחנו מאתרים באופן טבעי את האנשים ה-"ממוזלים" בסביבתנו, ואם אנחנו שמים לב למעשיהם, נאסוף לבסוף מספיק אינפורמציה כדי לבדוק אם המזל משחק להם בעקביות. ואם כן, אולי נעבור לשלב הבא: ננסה להבין כיצד הם פועלים, ולחקות אותם. באופן כזה מתן תשומת לב למזל, כלומר לאי השוויון במצבם של אנשים שונים שיצאו מאותם תנאי התחלה ופעלו באותו אופן (לכאורה), היא הצעד הראשון בדרך לאיתור אסטרטגיות פעולה שלא ידענו על קיומן, ושהאנשים ה-"ממוזלים" כנראה משתמשים בהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל שים גם לב שככל שסדר הגודל של קולקטיבים גדול יותר, כך יורדת הסבירות שיהיו אלה קולקטיבים זהים בוקטור העוצמה (מספר אנשים, יכולות, עושר כלכלי, פעילות יצירתית). כך, בעוד לגבי פרטים בודדים ניתן להניח, ביחס לסיכויהם בתהליכים אקראיים למדי או מורכבים מאד, פחות או יותר שוויון בתנאי מוצא, לא כך לגבי קולקטיבים. על כן האקראיות או המורכבות הגדולה נותנת כביכול סיכוי שווה לכולם. בעוד בסיטואצייה הקולקטיבית-כוחנית לא מתקיים שוויון יחסי כזה. על כן נאמר בסיטואציה המתקרבת לאינדיוידואלית, ''מבין השוים לכאורה, דווקא אני זכיתי''. בעוד הסיטואצייה הקולקטיבית מצמצמת את גורם היחודיות, וניסים או חסד לא צפוי או גורם היחודנות הפרטני אינם ניתפסים כמעט כגורמים המשחקים במסגרתה. על כן, אם שימת ליבנו נימשכת באופן טיבעי לקשב כלפי בעלי המזל (שלעולם אינם ישויות קולקטיביות), הרי זה במסגרת אוריינטציה אינדיוידואלית, השואפת אמנם להבין ולחקות פרטים מוצלחים. יוצא שהקולקטיביזם הינו אמנם העדפת עקרון המסה על עיקרון המצויינות האינדיוידואלית. והיכן ששורה קולקטיביזם קיצוני, כגון בבריה''מ של סטלין, שררו תצורות פעולה אנטי אבולוציוניות, ניתן לאמר, שהביאו להשמדת הפרטים המובחרים ביותר כ''אינדיוידואלים מסוכנים'' ופגיעה לשנים רבות במאגר הגינטי של האומה הרוסית כתוצאה מהשמדה שיטתית של האנשים המעולים ביותר, אלה שניתפסו כבעלי מצויינות, מזל ויתרונות ''לא הוגנים'' - ולכן הילשינו עליהם יותר והביאו להשמדה שיטתית שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא מהשורש נ.ז.ל. וזה השפע האלוהי שיורד בצינורות מהספירות העליונות אל עולמנו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |