|
||||
|
||||
אם מדובר *רק* במשחק פנימי בין הפוליטיקאים, למה הם בכלל מתבטאים בתקשורת? למה הם משתמשים בכסות האידיאולוגית? יותר יעיל לנהל הכל בישיבות סגורות, תוך שימוש במונחים האמיתיים של הפוליטיקה המעשית. אני חושב שהבלבניזם חייב להניח כי למשחק הפוליטי יש "נקודות עיגון" בדעת הקהל. "דעת הקהל" היא גם הציבור כולו, שבסופו של דבר אתה רוצה שליטה מסוימת על הצבעתו (נזהרתי לא לכתוב "אתה רוצה שיצביע בשבילך"...), ואתה רוצה שהוא לפחות יחשוב שהוא מבין את השיטה, כדי למנוע נטיות אנרכיסטיות או מהפכניות; גם, נניח מרכזי המפלגות; וגם, אולי, הכנסת, אם רבים מחבריה אינם מבינים, או מבינים פחות, את המשחק הפוליטי האמיתי (אני מתכוון לכך שאיני בטוח איפה עובר הקו, או עד כמה תלולה הסקאלה, בין פוליטיקאים ללא-פוליטיקאים; ואולי אפילו בכנסת לא כולם "כאלה"). |
|
||||
|
||||
אני די בטוח שברמה של הכנסת כולם די משופשפים (למעט, נניח, קוריוז או שניים שצירוף מקרים מוזר יכול להנפיק). בהחלט יש מקום להתחשב בדעת קהל כשמדובר בבחירות ויש רצון לעצב אותה, אבל במקרה דנן זה רחוק מלהיות כך. לכל היותר מדובר בהשפעה על מרכזי המפלגות, והרצון של שרון שלא ליצור סיטואציה בה הוא מצטייר כסמן השמאלי ומופז כימני, מה שיחזק יותר את מופז במרכז הליכוד. |
|
||||
|
||||
וההמשך של הפרשה: מכאן מסתמן כי ייתכן ופומביות העניין כוונה גם כלפי הפיקוד הבכיר בצה"ל, ולמנוע התנגדות מצד אלוף כזה או אחר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |