 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל בשמונה וחצי בערב פתאום היה לי ממש לא נעים מחוסר מימוש הזכות הדמוקרטית שלי. או משהו כזה. בהתחשב בעובדה שאת רוב השבוע אני לא מבלה בבית, הצלחתי להתחמק בצורה אלגנטית ביותר מכל חוגי-הבית שהוזמנתי אליהם1 ולא להקשר רגשית לאף אחד מהמועמדים. שלוש דקות לפני החלטתי למי להצביע, וחזרתי לאדישות המתבקשת. 1טוב, רק של מועמד אחד. אבל כמה פעמים! |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |