בתשובה לewilde, 22/02/01 9:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נדמה לי שהיה זה לאפלאס שאמר שככל שאנו יודעים יותר אנו גם מגלים יותר דברים שאיננו יודעים, או בניסוח אחר: כל תשובה פותחת פתח להרבה שאלות חדשות. הוא דימה את הידע שלנו לכדור, שככל שהוא גדל גם שטח הפנים שלו - כלומר התחום בין הידוע ללא ידוע - גדל. אם מאמינים שמרחב השאלות הוא אינסופי, האנלוגיה תופסת. הוקינג הביע פעם את הדיעה שמרחב השאלות לא רק סופי אלא שכדור הידע כבר תופס את רובו. אני מאמין (סליחה על הביטוי :-)) שהאמת היא אי שם באמצע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי מוזר להגיד, שאתה מאמין שגודל כלשהו נמצא אי שם בין ערך סופי לאינסופי. כפי שהדברים מוגדרים מתמטית אין שום תחום בין עוצמות סופיות לעוצמות אינסופיות. גודל יכול להיות או סופי או אינסופי, לא באמצע. להגיד שמספר השאלות (ולכן גם הידע) הוא באמצע בין סופי לאינסופי זה כמו להגיד שהוא או סופי או אינסופי, כלומר טאוטולוגיה חסרת משמעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מוזר? לא אמרתי שמספר השאלות הוא אי שם בין מס' סופי *כלשהו* למס' אינסופי. אמרתי (או התכוונתי להגיד) שנראה לי שמס' השאלות האפשריות הוא סופי, אבל גדול הרבה יותר ממה שהוקינג בימיו האופטימיים שיער (שמעתי שהוא קצת חזר בו בינתיים). במלים אחרות, אני חושב שלכדור הידע שלנו יש עוד הרבה מרחב של הלא-ידוע לגדול לתוכו. אגב, אתה אולי יודע שגם בסוף המאה ה-19 היו הרבה פיזיקאים שחשבו שהפיזיקה פחות-או-יותר נגמרה וכל מה שנשאר הוא זוטות. זה היה כמה שנים לפני פיתוח תורת היחסות והקוואנטים... אבל זאת לא אמירה שאני יכול להגן עליה לוגית, לכן השתמשתי בפועל "מאמין". אין לי דרך להתווכח עם מי שמאמין, לדוגמא, שהקוארקים מורכבים מתת-חלקיקים (או מיתרים אם אתה רוצה) שהם מורכבים מתת-תת- חלקיקים וכך הלאה עד אינסוף. לכן, אפילו אני עצמי לא מתיחס לאמונה הזאת שלי ביותר מדי רצינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היינו אם נקח מפת ישראל בקנה מידה מסוים נראה שמשורטטות עליה שתי נקודות שחורות שלידן כתוב תל-אביב ןחיפה .בניהן ניראה קו שחור מתפתל באורך 10 סנטימטר. על סמך הקונוונציה וההסכמה בין מצירי המפה ומשתמשיה יש לנו סיבה טובה להניח שאם נתקדם לאורך הקו המתפתל בין נקודה א' לב' נוכל לנסוע מת"א לחיפה. אולם במציאות אין נקודות שחורות בגודל 2 סמ"ר וכביש נראה אחרת לגמרי. המדע מאפשר לנו יצוגיות של מציאות כפי שהיא נתפסת על ידינו וחוקי הטבע שלנו מראים את אופי תפיסתנו ואת קנה המידה שעליו כולנו מסכימים ובו משתמשים |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |