 |
אז מה יש לנו?
מן הצד האחד, עיתון הארץ http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...
ומן הצד האחר, וואלה חדשות http://news.walla.co.il/?w=//455681
המאמרים מתייחסים לשני מבחנים בינ"ל שונים במתמטיקה, ובכל מאמר התוצאות שונות - באחד עברו התלמידים החילוניים את הדתיים, ובשני - להיפך.
מה יכול להסביר את ההבדלים?
- ייתכן שאוכלוסיות תלמידים שונות נבחנו בשני המקרים. ז"א, תוצאותיו של כל מבחן בודקות רק מדגם של הסטודנטים, ולא את כולם. ייתכן שמבחן אחד נערך רק בקרב התלמידים המתקדמים יותר; ייתכן שמבחן אחד נערך כשבמקרה חלק גדול מהתלמידים היה חסר - וכו' וכו'. אם אכן המבחנים בדקו רק מדגמים מקרב אוכלוסיית הסטודנטים, הרי ש"אחוז העוברים" או "אחוז התלמידים שעברו ציון מסויים" הוא לאו דווקא המדד הנכון. אם מדובר רק במדגמים, ייתכן שאם נבדוק מובהקות, הקבוצות לא נבדלות באופן מובהק (כשמכניסים לחישוב את גודלה של כל קבוצה ואת סטיית התקן שלה).
- ייתכן שכל מבחן בדק דברים אחרים, ואז אפשר לומר שהתלמיד הדתי יודע, למשל, גיאומטריה יותר טוב, והתלמיד הממלכתי יודע אלגברה יותר טוב. במקרה כזה, כותרות שני העיתונים הן טועות ומטעות.
- וייתכן, כמו שקורה בכל-כך הרבה מקרים, שמתוך שלל אינפורמציה שנמסרה על כל מבחן, בחר הכתב לדווח רק את האינפורמציה המשרתת את האג'נדה שלו, שהיא סנסציוניות (וכאן אני מניחה את הקלפים). למשל, ייתכן שממוצע קבוצה א' גבוה מממוצע קבוצה ב', אך אם נביט על אחוז התלמידים מקרב קבוצה א' שקיבל ציון שבין 81 ל-100, הוא יהיה נמוך מאשר בקבוצה ב'. שימו לב איך מאמר אחד מדווח אחוזים בתוך כל רף ציונים, והשני מדווח ממוצעים. כבר קרה לי כ"כ הרבה פעמים בעבר שעיתונאים עיוותו לגמרי תוצאות מחקרים אקדמיים, לרוב פשוט מתוך חוסר הבנה, כשדיווחו אותם לציבור הרחב; קרה לי גם עם דברים שכתבתי בעצמי והוצאו לגמרי מהקשרם. אבל מכוני מחקר פונים לעיתונים כדי שיפיצו את תוצאות המחקרים, כדי להביא אותם לידיעת הציבור הרחב (שלרוב מממן את המחקרים באופן עקיף מכספי המיסים שלו), והרי זוהי מין צפרדע שיש לבלוע - עדיף פרסום שגוי ומטעה על-פני חוסר פרסום בכלל.
הנה, התחלתי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש