|
||||
|
||||
מסכים לגבי הביטלס (שחלק מהשירים שלהם טעונים) ובכלל טעינות היא לאו דווקא משהו מודע. היא משהו בפרשנות, אני שוב אומר. הרבה שירים של הביטלס יכולים להיות טעונים ברגועים מסויימים למרות שהביטלס הם בסיכומו של דבר 4 חברה מטופשים למדי ממעמד הפועלים של ליברפול. חברה שכתבו שירים עם מילים מטופשות להחריד (לרוב) ומוסיקה גאונית. אז אתה אומר שחייבים להיות או טעונים או מקוריים? יכול להיות. אני חושב שאמינם מקורי. אבל מה לגבי להיות מצויין? ומה זה בדיוק להיות מקורי. סטילי דן לא המציאו עולמות שלמים ולא היו כל כך טעונים (למרות שגם הם יכולים לעיתים להיות טעונים) ובכל זאת הם הם ייזכרו ונזכרים. טוב אני מסכים איתך פחות או יותר. אבל נדמה לי שלהיות מקורי זה העניין האמיתי כנראה. הטעינות היא עמומה מדי מבחינה אקדמית אובייקטיבית. מה טעון? אני לגמרי לא בטוח. אבל נירוונה היו מקוריים בניגוד לפרל ג'ם או גאנז ולכן הם ייזכרו וגם בגלל שהם היו הרבה יותר אינטליגנטים. אבל גם לגאנז ולמטאליקה היה את השטיק החדש שלהם. ובעצם למי אכפת את מי יזכרו?! העיקר שנירוואנה היו טובים ופרל ג'ם דפוקים. והעיקר שאנחנו יודעים את זה ויש הרבה אחרים שלא. ע. הרטוגזון |
|
||||
|
||||
וואו בוא לא נגזים לגבי הביטלס,לפי דעתי הם היו מאוד אינטליגנטים ומתוחכמים. את האמת,מקוריות זה לא דבר שחשוב לי,וגם לא טעינות,זה פשוט חשוב לרוק ולהתקדמותו מכל הבחינות כימעט,וכמובן שאינטילגנציה זה דבר שחשוב לא רק לרוק אלא גם לי. בקשר לסטילי דן...מצטער על הבורות אבל אני לא שמעתי עליהם,יכול להיות שאני לא קורא את זה נכון או משהו... ולא בדיוק אמרתי שצריכים להיות או טעונים או מקוריים בשביל להיזכר,אני חושב שכמעט כל להקה היא טיפה מקורית,אבל צריך להיות ממש מקורי בשביל להיזכר,כמו שצריך להיות ממש טעון בשביל להיזכר. וכמו שאמרתי,לא אכפת לי אם להקה תיזכר או לא,אבל במובן הכללי,כשבאים לדבר על רוק ועל מה שמשמעותי ברוק,זה הופך להיות דבר מאוד חשוב דווקא ביגלל שזה מציין עובדות על להקה ולא רק דיעות או השערות. טעינות זה לא בהכרח רק בפרשנות,לפעמים קשה לדעת איזו להקה כן טעונה ואיזה לא,אבל בסופו של דבר אפשר להוכיח את זה מאוד בפשטות. בדרך להקה טעונה או יותר נכון זה שיוצר את השירים,ברגע שעברו עליו חיים ממש קשים,והוא צריך להיות בנאדם מאוד רגיש,וחכם. קורט קוביין עונה על כל אלה. מטאליקה למשל היא להקה מקורית ופעם לפני האלבום השחור היא היתה גם טעונה,ובכל זאת היא לא להקה שתיזכר כלהקה שעשתה משהו ברוק חוץ מלהשפיל אותו עם שירים כמו אן-פורגיבן או נות'ינג אלס מטרס. אותו דבר לגבי גאנז. פרל ג'ם הם חרא של להקה שלא טעונה ולא מקורית ועושה הארד רוק מסריח,אבל בכל זאת אדי וודר הוא בנאדם חמוד,אפילו שהוא אפס. טוב,בכל מיקרה לשנינו יש אותה גישה ניראה לי,והגישה זה הדבר הכי חשוב... יאללה ביי |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |