בתשובה לניצה, 23/10/03 0:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סליחה שאני נטפל למשהו שולי יחסית בתגובתך: עניין "ההסכם הג'נטלמני". סתם ידע כללי, לכל מי שחושב שהמלחמות של היום תרבותיות יותר מאלו של פעם: בימי מלחמות נפוליאון ומלחמות אחרות באותה התקופה, היה מקובל (בקרב הצרפתים, האנגלים והאמריקאים שהשתתפו במלחמות) כי שבויים – לוחמים, לא אזרחים – היו חותמים על הסכם לפיו הם מנועים להלחם עד שיוחלפו כחוק. ואז היו משחררים אותם! לאחר שהצד השני תפס גם הוא שבויים, שהיו חותמים על מסמך מקביל, היו "מחליפים את החתימות" ובזאת משחררים את ה"שבויים", שהתחייבו שלא להלחם, ממחויבותם. כמובן שמי שנפל בשבי שוב, לאחר שהתחייב שלא להלחם אך נלחם למרות שלא "הוחלף", היה מוצא להורג – משום שלא עמד בדברתו כג'נטלמן. כמובן גם שלא כל ההתנהלות היתה כה אלגנטית; היו למשל שבויים שעונו, באופן שניתן להגדירו בעדינות מופרזת כ"לא ג'נטלמני", כדי לחלץ מהם מידע, וכן הלאה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, עניין ההסכמים הג'נטלמנים במלחמות תמיד נראה לי קצת מוזר. הרי אם המלחמה היא לא לחיים ולמות, ויש אופציות להסכמים ג'נטלמניים, אז למה להלחם בכלל. למה לא לשלוח אנשים שידונו ויעשו "הסכם ג'נטלמני" שיחסל את הסכסוך בלי מלחמה. לעומת זאת אם המלחמה היא קיומית, וזה בעצם משחק סכום אפס, אז האם מדינה אחת תתאבד בגלל הסכם ג'נטלמני? האם הצורך לכבד הסכם ג'נטלמני, עומד מעל חשיבותם של החיים עצמם, ואפילו חייהם של כל אנשי קבוצתך? לשקר נראה לי חמור פחות מלהרוג, אז אם מישהו מוכן להרוג למען מטרה מסויימת, אז שהוא לא יהיה מוכן לשקר בשבילה? זה נראה לי שייך לאותה תרבות של "דו קרב" אווילית, בה כבודך בין הבריות היה יותר חשוב לך מחייך, ומהאפשרות שתרצח אדם אחר. מוסר מוזר בעליל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |