בתשובה לרועי, 25/10/03 14:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לחייל חי''ר (וכמובן תלוי בבן- האדם) יש יותר כבוד ממי שהשאיר בבית- ''אמא ראו אותי היום בטלויזיה- הטנק משמאל שהראו בחדשות-הייתי בפנים'', ובתור מי שהיה חלק מהשירות קרבי וחלק ג'ובניק אני ממש הרגשתי שמה שעושים בקרבי (פעילות מבצעית לפחות) הרבה יותר חשוב ותורם מלהיות ג'ובניק, ההחלטות של הממשלה להשתמש בחיילים קרביים בכל מקום אפשרי ובפריסה בלתי אפשרית אולי תשתנה בעקבות הגדר, כמו העמדות שהיו לפני היציאה מלבנון ואחריה |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמו הפעמים שחייל חי"ר יראה את עצמו ליד הטנק או במקום אחר בעיתון שואפת למינימום וככל הנראה קרובה ל0. כך שמזה כנראה לא יצא לו כבוד. גם אני חשבתי כמוך כאשר הייתי שם, אולם אתה שואל את עצמך את השאלות הללו בשני מיקרים, אתה שואל כאשר אתה מנסה לקחת טרמפ הבייתה אחרי ששבועיים לא ראית אף אחד חוץ מהנשק שלך, ואין איש טוב בדרך כיוון שאתה קצת מסריח ויש לך נשק שיכול לשרוט לו את הרכב החדש. ואתה שואל כאשר אתה משתחרר ורואה שלא רק שאתה בין היחידים שממשיכים לעשות מילואים אלא שהוא בינתיים הרוויח מספיק בשביל להתחיל ללמוד לתואר הראשון, ושיש לו כבר עבודה ומקצוע ורכב. תן לי לחזור אחורה בזמן ואני האים אימא של הגובניקים, פראירים כן מתים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |