|
||||
|
||||
לצבא זה אולי לא עולה כלום, אך לחברה הישראלית זה עולה הרבה - לטפל באדם מינקות עד גיל צבא זה הרבה כסף, ומפסידים כ 40 שנות עבודה יצרנית. עם שכר ממוצע במשק של כ 5000 ש"ח לחודש, ההפסד הוא 2.4 מיליון שקל על כל הרוג, ואני ממעיט, כי החברה מפסידה יותר מהשכר - מישהו מרוויח עליו, בדרך כלל. די הרבה, לא? |
|
||||
|
||||
לחברה זה אולי עולה הרבה, אבל כאמור, זה לא שיקול ששוקלים מקבלי ההחלטות כאן. עבור הצבא ועבור המדינאים שלנו חיי החי"רניקים זולים מכל פתרון אחר, כי כרגע הם לא עולים כלום. אלו לא 2.4 מיליון ש"ח שיוצאים מאיזשהו תקציב, וזה ההבדל. |
|
||||
|
||||
שווי חיי אדם מערבי כ-50-100 אלף דולר (תלוי איזה אדם ותלוי איזה חברה וכו'). הנתון הזה הוא השווי שמשתקף מהחלטות שונות שנעשות בקשר לחיי אדם. למשל: מה הגבול התחתון של סיכוי ההצלחה של ניתוח מסוים כדי שהוא ייכנס לפרוטוקול המחייב. או אלו אמצעי מיגון שמים על כביש, ביחס לתועלתם. אין לי מקור רשמי לתחשיב הזה, אבל הוא נמסר לי מחוקר של פילוסופיה כלכלית ותיאוריות של קבלת החלטות. For what it's worth. ערך חיי אדם אמור לשקף את הפריון שלו (המתבטא בשכר למשל) פלוס ערכים רגשיים כמו המחיר הנפשי שיגבה מותו, הכל כמובן פחות הצריכה שלו בשנים האבודות (חסכון!). אגב, "משפחת השכול", "במותם הבוקר יעלה", "מגש הכסף" ושאר ערכים קולקטיביסטיים מורידים, במובן טכני זה, את ערך חיי האדם. כאשר הלכידות החברתית גדולה מספיק, מי שרוצה להיות מרושע יכול לדמיין/לפנטז אפשרות שערך חיי אדם זה או אחר יכול אפילו להיות שלילי. |
|
||||
|
||||
שמעתי שבחישובי חקר-ביצועים של אגף התכנון, מחירו של חייל בעת קרב מחושב לפי ערך הציוד שהוא מפעיל. |
|
||||
|
||||
למקרא הודעתך נזכרתי בכתבה שהכותרת שלה הממה אותי: "איש 6.1 מיליון הדולר". נדהמתי מהרעיון שחיי אדם מוערכים בשווי כספי מדויק, ושאת המספר מפרסמת הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה. הכתבה הסבירה את הרעיון שהזכרת, הערכת השווי נוגעת לתחשיבי עלות/תועלת בפרוייקטים ציבוריים. אם, לדוגמה, נדרשת השקעה במסילת רכבת להיכן שהוא עלול להתברר מתחשיב ההכנסות הצפויות שחברה פרטית לא תכסה את עלות ההשקעה גם אם תפעיל כהלכה את הרכבת בנתיב זה. התחשיב של חברה ממשלתית הוא שונה - היות שהיא מסתכלת על תמונה רחבה יותר של עלות/תועלת היא יכולה להגיע, לדוגמה, למסקנה כי הרכבת תחסוך חיי אדם שיאבדו בתאונות דרכים, ולכן ההוצאה על בניית רכבת עשויה בסופו של חשבון להשתלם. איך מבטאים חסכון זה בחיי אדם בתחשיב הכלכלי? אכן צריך לנקוב בשווי חיי אדם. בכתבה שקראתי צוין כי משרד התחבורה האמריקני מעריך את שווי חיי האמריקני הממוצע רק ב-2.7 מיליון דולר. ההפרש המשמעותי הזה יכול להביא לכך שיהיו חילוקי דעות בין משרדי ממשלה שונים בנוגע לכדאיות ההשקעה בפרויקטים ציבוריים. עוד בעניין זה בכתבה המלאה: |
|
||||
|
||||
זה לא חדש, וזה מדע שלם (סיכונים וביטוחים למיניהם), והסכומים משתנים מתחום לתחום ומפרוייקט לפרוייקט בהתאם לפרמטרים שונים סטטיסטיים. יש סיפורים רבים מאוד בתחום, בינם אחד מפורסם על יצרנית רכב ששחררה דגם עם דפקט בטיחותי, מאחר ותחשיב שעשתה הראה שסך כל התביעות שיוגשו נגדה בצדק נמוך מעלות התיקון הסדרתי של התקלה. כמובן שהיה נזק תדמיתי לא קטן, ונדמה לי שלבסוף נקראו המכוניות בחזרה למפעל. |
|
||||
|
||||
בחישובים שנעשים לבדיקת כדאיות פרוייקטים ממשלתיים של קיצור זמן תעבורה הערך לשעת עבודה ממוצעת הוא כחמישים שקלים. לעומת זאת הערך שמיחסים לשעה של פנאי הוא כחמישה שקלים. (שעות עבודה נמדדות עד חמש, נסיעה אחר כך נחשבת לזמן פנאי). היחס הזה של אחד לעשר בקירוב משקף את ההבדל על פי הערכת הממשלה בין שווי שעה של אזרח כשהיא תורמת לתל"ג, לעומת שווי שעת האזרח לצורך שיפור איכות חייו. או בהקשר של המאמר הזה, זה שאני הולך למילואים במקום לעבוד, "עולה" 400 שקל ליום. את זה שאני במילואים גם בלילה, המדינה מעריכה ב-80 שקל במקרה הטוב. |
|
||||
|
||||
אתה בטוח שזה לא אגדה אורבנית? כי יש קטע כזה ב"מועדון קרב"... ("A new car built by my company leaves somewhere traveling at 60 miles per hour. The rear differential locks up. The car crashes and burns with everyone trapped inside. Now: do we initiate a recall? Take the number of vehicles in the field, (A), and multiply it by the probable rate of failure, (B), then multiply the result by the average out-of-court settlement, (C). A times B times C equals X... If X is less than the cost of a recall, we don't do one."1)
1 http://www.hundland.com/scripts/Fight-Club_third.htm |
|
||||
|
||||
General Motors בחרה שלא להחזיר מכוניות בעלות מערכות הזרקת דלק נפיצות מכיוון שחישוביה העלו שעלות התיקון הכוללת גבוהה מעלות כל התביעות שסביר שיוגשו עקב אובדן חיי אדם בעקבות התאונות. במהלך אחת התביעות הודלפו מסמכים מתוך GM שתיעדו את הבחירה הרציונאלית-למשעי הנ"ל, והתוצאה היתה פסיקת פיצויים מקסימליים לתובעים (כמובן), אבל גם כלל קנס של כמה עשרות מיליארדי דולרים אאז"נ, שהשופט הצליח להטיל על GM באמצעות ניצול סעיף אזוטרי בחוק המשפט האזרחי האמריקאי. הקנס "האסטרטגי" דפק ל-GM את כל החישובים, והפך אותם למשל ולשנינה, ומאז יורדים עלים ב-Fight Club ובמקומות אחרים. סיפור אמיתי לחלוטין, מי שרוצה יכול לחפש בגוגל. |
|
||||
|
||||
שופט צריך לשפוט מהראש ולא מהלב. גם במשרד התחבורה עושים קלקולציה כך: אם לבנות מחלף עולה 10 ש"ח, והוא חוסך חיי אדם בערך של 9 ש"ח לא ייבנו אותו. |
|
||||
|
||||
אם אתה מפסיד את העסקתו של אדם, ההפסד הכלכלי שלך הוא לא עלות השכר שהיית משלם בעבורו. ההפסד של החברה על אי-העסקתו של עובד הוא כמות הרווח שהוא היה מביא לכיסה *פחות* עלות השכר שלו. עם זאת, נראה לי שכל הנקודה בכתבה היא שעל אף שזה משתלם כלכלית לסכן אנשים, השיקולים האנושיים צריכם לגבור על השיקולים הכלכליים. |
|
||||
|
||||
שכחתם שיש גם קצבאות שארים שצה''ל נותן למשפחות הנפגעים (אני לא מצויה בקריטריונים, למזלי), הטבות ובונוסים שונים למשפחות (מלגות לילדים למשל) וגם טיפול כרוני בחיילים שנותרו נכים. זה המון כסף. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |