|
||||
|
||||
זה ענין מוסרי- לא לפגוע באנשים שלא קשורים למלחמה. בקשר לדוגמא שהבאת, כאן באמת הילדה מסייעת למחבלים ומי אמר שחייה קודמים לחיי הלוחמים אולי חיי הלוחמים קודמים? ולכן לדעתי אין בעיה מוסרית להרוג אותה. מי שכן חשבו שאין להרוג אותה בכלל, אפילו על חשבון חייהם, היו הפלמ"חניקים שטבעו את המושג טוהר הנשק. כלומר שהנשק יהיה טהור מפגיעה בחפים מפשע (הילדה חפה מכל פשע שהרי אין לה דעת). כנראה שהם גם ראו את המלחמה כצורה של משפט, שבו הלוחם איננו רק מנצח אלא גם שופט ותליין. להסתכלות כזו יש גם יתרון במצב אמיתי של מלחמה, שכן הלוחם הופך ליותר רציני, וילחם בכל הקטלניות של המלחמה. מבחינה היסטורית לא ברור עד כמה טוהר הנשק אכן התקיים, אך עצם ההחמרה טיפוסית ליהודים- יותר צדיקים מהאפיפיור. |
|
||||
|
||||
אני מסכימה אתך שאסור לפגוע באנשים שלא קשורים למלחמה. השאלה היא רק האם אזרחים שבתוכם מצויים מחבלים או נניח חיילי אויב, קשורים למלחמה או לא. לדעתי, ואני מבינה שגם לדעתך, הם קשורים למלחמה. כי אם רוצים להמנע מפגיעה בהם מפקירים בעצם את אזרחי/חיילי המדינה לפגיעה מצד המחבלים המסתתרים ביניהם. האם רלבנטי לשאול במקרה כזה האם האזרחים הללו "אשמים"? לדעתי לא. במלחמה לאומית, בשונה מפשע פלילי, כל בני הלאום "אשמים" או "חפים מפשע" באותה מידה, חיילים כאזרחים. השאלה היחידה היא האם X מסכן אותי או לא. לכן מלחמה אינה משפט, ואנו יכולים להשתחרר מתפקיד השופט והתליין. אני מסכימה אתך גם בכך שבאופן טיפוסי ליהודים, אנחנו נוצרים יותר מהאפיפיור... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |