בתשובה ליזהר מזרחי, 23/10/03 14:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שאלת מהי מלחמה צודקת: מלחמה צודקת זו מלחמה שאותה מנהלים קודם כל בתגובה לאלימות מצד אחר. ולאחר שהיא פרצה, המטרה בסופה היא להביא את הסיטואציה למצב שיהיה לטובת כל המעורבים בסיכסוך, וכמאמרו האלמותי של גנדלף לדנתור "אני, אפילו על עבדיו מרחם". מדינה רגילה לא תוקפת מדינה אחרת אם יש לה סיכסוך היא תביא אותו לבוררות בין לאומית. כך למשל, לפני מאה שנה היה לקנדה וארה"ב סיכסוך לגבי איזור ונקובר ליד חוף האוקיינוס השקט. הוויכוח הובא לפני בוררות בין לאומית (בפעם הראשונה בהיסטוריה) והוכרע לטובת קנדה. אותו דבר בטייבה לפני 15 שנה היה סיכסוך בין ישראל למצרים על האזור, ולפי הכרעת האו"ם הוא עבר למצרים. מלחמה צודקת קיימת גם בהתערבות לטובת מדינות חלשות המותקפות ע"י שכנות תוקפניות. בריטניה התערבה לטובת בלגיה במלחמת העולם הראשונה, ארה"ב לטובת דרום קוריאה בתחילת שנות החמישים, וקואליציה של מדינות לטובת כווית במלחמת המפרץ. שאלת מי יקבע זאת? מה שיקבע בסופו של דבר הוא השכל הישר, עפ"י עדויות מהימנות ועפ"י העקרונות הצדק. השכל הישר מובע פעמים רבות ע"י דעת הקהל. דעת הקהל באנגליה היא זו שהכריעה לטובת כניסה למלחמה כנגד התוקפנות הגרמנית. ודעת הקהל בישראל היא זו שמכריעה למלחמה בפלסטינים בתגובה לפיגועי הטרור. בנוגע לשאלת הצד המתקיף, היא לא מגוחכת בכלל. זה די ברור, שברוב מלחמות ישראל, הערבים היו הצד המתקיף (מלחמת העצמאות, ששת הימים יום כיפור ומלחמת המפרץ). באינתיפדה הראשונה, הצד התוקפני היה דווקא ישראל שהנהיגה משטר צבאי על האוכלוסיה הפלסטינית מבלי לתת זכויות אזרח, ולכן דעת הקהל היתה לצד הפלסטיני. שאלת האם הצד המנצח? עובדה היסטורית שלא. המנגולים אמנם ניצחו במלחמה אך כל העולם התרבותי הגדיר את המתקפות שלהם כלא צודקות. גם הספרדים שכבשו את אמריקה ניצחו ובכל זאת אפילו הספרדים של היום לא מגדירים את המלחמות שלהם כצודקות. טוענים שהמנצח כותב את ההיסטוריה, אך עובדה, שמי שכתב את המוסר בעולם המערבי היו דווקא היהודים המדוכאים, ולא השלטון הרומי המנצח. טענת, שאני לא מצדיק את ההפצצות על גרמניה. אני כן מצדיק, אני לא מאמין שבנות הברית היו מנצחות במלחמה כל כך מהר וטוב (גם כך זה לקח 6 שנים) אלמלא ההפצצות. אני פשוט לא מאמין שהפצצות של דרדזן בסוף 1944 היו מוצדקות (לא היה שם שום מרכז תעשייתי או לוחמים אלא בעיקר פליטים מהמזרח). לאוכלוסיה אזרחית תומכת אני קורא לעובדים בבתי חרושת שהכינו תחמושת, לעובדי התחבורה שהסיעו את הלוחמים ולמנהל הבירוקרטי שניהל אותה. אני לא קורא לבתי חולים (שרק מרפאים את הלוחמים) או לפליטים סתם, אוכלוסיה אזרחית תומכת. בקשר להפגזות אינני יודע. בסופו של דבר לא עלי המלאכה לגמור (אלא על הממשלה הנבחרת). אבל אני תומך בהקמת גדר הפרדה בצורה המהירה ביותר (אפשר גם להסתייע בהצעה שלי :). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את תשובתך פעם ופעמיים ולא הצלחתי להחליט האם היא רצינית או שמדובר בפארודיה על הנושא. אתה באמת מאמין שניתן להגיע להסכמה על סוגיות כמו "תוקפנות" או "צדק" או "שכל ישר"? באיזה עולם אתה חי? דעת הקהל בתפקיד של "קול המון"? ידידי היקר, לצערי עלי לבשר לך שהערבים אינם מסכימים אתך, והם אינם נוטים להגדיר את מלחמותיהם עם ישראל כתוקפנות שניזומה על ידיהם. יתרה מכך, הם אף סבורים שבכל המקרים, החל ב-48 וכלה במלחמתנו האקטואלית ביותר, הישראלים היו הצד התוקפן - שומו שמיים! אני שב וקורא משפט אחד מתוך תגובתך: "השכל הישר מובע פעמים רבות ע"י דעת הקהל". אשרי המאמין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעת הקהל שאליה אני מתייחס היא דעת הקהל במדינות דמוקרטיות ומוסריות. כיון שהערבים אינם חיים במדינות דמוקרטיות לפי פרמטרים מוסריים אינני מתייחס לדעת הקהל שלהם. בקשר למלחמה הנוכחית אני מסכים שבאירופה דעת הקהל היא נגדנו, ואת זה אני חושב אפשר להסביר. אירופה סוברת שההתנחלויות הן מסע של גזל, ושאם ישראל הייתה רוצה בשלום אמת היא הייתה מפרקת אותן ומחזירה את המתיישבים הביתה. לפי אמנת ז'נווה נאסר ישוב אנשים בשטחים כבושים, ולכן ישראל היא הצד הרע במלחמה הזאת. לאחר שההתנחלויות תפורקנה תהיה לישראל כל זכות להלחם בטרור וברשות הפלסטינית. בקשר לאמריקה דעת הקהל שם חלוקה על אירופה,וסוברת שאת האשמה לסיכסוך נמצאת אצל הפלסטינים, שדחו את הצעות הפשרה הישראליות ופתחו במעשי איבה. ישראל אמנם יישבה אנשים בשטחים הכבושים (כולל ירושלים המזרחית. ולכן לפי הנתונים האמריקאים יש כ400 אלף מתנחלים, ולא 300 אלף כמו הנתונים של ישראל) אך עדיין לא פותחים במלחמה נגד בן ברית. דעת הקהל בישראל עצמה חלוקה על הצידוק למלחמה אך רוב האוכלוסיה מאמינה שבקמפ דיוויד הצענו להם הכל, הם דחו את זה ותקפו אותנו בלא סיבה אמיתית. דעת הקהל חלוקה בנושא הצדק של המלחמה ואכן כך זה משתקף ביחס המדינות אלינו. ________________ על הצידוק הישראלי להתנחלויות מעבר לקו הירוק כתב יהודה בלום משפטן ישראלי לפני כשלושים שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צדק, ההנחה שלך שיש קשר בין הגיון או העובדות לבין "דעת הקהל" במדינות הדמוקרטיות, אין לה על מה להתבסס... א. העובדות אינם ידועות או מעניינות את מרבית האנשים. ב. ישנן מעט מאוד עובדות שאינן "שנויות במחלוקת" גם אם מדובר בדברם ברורים למדי לגבינו (התוקפנות הערבית בארבעים ושמונה, האירועים שהוליכו למלחמת ששת הימים וכו.) ג. האזרחים מקבלים את המידע שלהם בצורה מעוותת לחלוטין. דוגמה נאה קיבלתי בזמן שהותי בצרפת לפני שנתיים. להלן תיאור אופייני של איטם "מזרח תיכוני" בחדשות הצרפתיות. סבר פניו של הקריין מרצין והוא אומר "...ושוב, אלימות במזרח התיכון" על רקע תמונה של אמבולנס ממהר ברחוב תל אביבי או ירושלמי אומר הקריין "פצצה התפוצצה בתל אביב/ירושליים/נתנייה נהרגו 5 ונפצעו עשרה" עכשיו עוברת התמונה למחנה פליטים כאשר הצלם עומד מאחורי לוחמים פלשתינאים. קצת יריות וכולם רצים למחסה. עכשיו תמונות של טנק ישראלי והקריין אומר "הצבא הישראלי עשה כך וכך במחנה הפליטים כך וכך, נהרגו כך וכך פלשתינאים". סוף. הכללים המנחים הם: 1. מעשה הטרור הפלשתיני לא מוגדר ככזה (הפצצה "התפוצצה", ואף מילה על מי בדיוק גרם להתפוצצותה - שהרי זה רק "חשד" "כביכול". פעולות ישראל תמיד מבוצעות על ידי הצבא הישראלי ומזוהות ככאלו. 2. אין תמונות מזירות הפיגוע, המקסימום שתראה זה אותו אמבולנס או התקהלות - מרחוק. מהצד הפלשתינאי תמיד נראות תמונות מאוד דרמתיות. "לוחמים" בלתי סדירים עם קלצ'ניקוב, יריות וכו... מול טנקים, נגמשים וחיילים לובשי מדים. 3. בחלק ניכר מהמקרים, אין תמונות בכלל מתוך שטחי הקו הירוק אלא רק מהשטחים. בשאר המקרים תופסות התמונות מהצד הפלשתינאי את רוב הדיווח (שנמשך שתי דקות במקרה הטוב). 5. אין "הרוגים ופצועים ישראלים" אלא "הרוגים". בצד הפלשתינאי נאמר במפורש "הרוגים פלשתינאים". לעולם לא יהיו צילומים מתוך בית חולים ישראלי. הפגועים הפלשתינאים תמיד זוכים לכיסוי כולל מקרים בהם ברור בעליל שאין מדובר בפצועים (כלומר תמונות של אנשים לבושים בפיג'מה עולים בכוחות עצמם על המיטות) הרושם הברור הוא שיש הרבה אלימות, אבל היחידים שמזוהים כמפעילי האלימות הם הישראלים. ומכאן השאלה הטיפוסית של צרפתים לאחר שאני מזדהה (בחוסר רצון) כישראלי: "למה אתם הישראלים לא מניחים לפלשתינאים לנפשם?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הדוגמאות שהבאת נכונות, בעיקר במקומות שניזונים מתקשורת אירופאית (אוסטרליה לדוגמה, "שפוטה" של ידידנו ב-BBC). מצד שני, מה שהתקשורת משדרת זה לא דווקא דעת הקהל. יש הרבה גורמים ימניים שחושבים שהתקשורת שמאלנית ותוקפים אותה על כל צעד (תראו מה שקורה עם ה-BBC בבריטניה). הבעיה היא שרוב מי שרואה עצמו "ליברל" יתנגד לישראל (נורא אופנתי), ורוב מי שרואה עצמו "שמרן" יתמוך. לי נורא קשה להזדהות עם השמאלנים כאן, כי חלק מהעמדות שלהם בנושא קיצוניות (למרות שבתחומים אחרים הם יותר "בסדר"). זה מגיע עד לזה שהפלסטינאים נהפכו למין (אנטי) גיבורי תרבות - מלבד כנסים באוניברסיטאות כנגד הכיבוש והאיפריאליזם האמריקני/ציוני, ראיתי כבר פוסטרים למועדון בשם "מולוטוב" עם לוגו של בקבוק תבערה ותמונה של ערפאת עליו. מעניין מה הם היו חושבים אם בקבוק כזה היה פוגע בהם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זוהי *כל* האינפורמציה שמגיעה לצופה אירופי? למיטב ידיעתי, ה- CNN משדר בכל ארצות אירופה. התופעות שאתה מתאר *אינן* קיימות שם, או שקיימות באופן הרבה פחות קיצוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוב, CNN בעצמו נתפס כגורם אמריקני שהוא אוטומטית פרו ישראלי. בקיצור, אין צורך לשכנע את המשוכנעים ואין דרך לשכנע את אלה שאינם. חוץ מזה, כמה אנשים יצפו ב-CNN לעומת תחנה לאומית שלהם? לכמה אנשים יש כבלים/לווין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיאנאן היא תחנה חסרת משמעות, לפחות בצרפת בה האוכלוסיה איננה יודעת אנגלית ברמה מספקת. דומה שמי שצופה בסיאנאן באירופה זה בעיקר התיירים מארה''ב. מעבר לכך, אני חושב שבסופו של דבר הבעיה היא אינהרנטית לייצוג שלנו בתקשורת. השליטה של תושבי אירופה בפרטי הסכסוך המזרח תיכוני משולה לשליטה של הציבור הישראלי בפרטי הסכסוכים ברואנדה קוסובו או אירלנד. אבל האלמנט החזק ביותר הוא העובדה שישראל נאבקת בהרבה מאוד מדינות ואירגונים. קל לזכור את ישראל ולקשר אותה עם אלימות (גם כאשר זאת רק מופנית כלפיה ולה מופעלת על ידי) ולהסיק שישראל היא ''טרבלמייקר''. כל מקום בו יש ישראלים, יש צרות. תראו איך שיבשנו את המשחקים במינכן בשבעים ושתיים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הישראלים המלוכלכים האלה! רק לדמם בכל מקום הם יודעים! תראו מה הם עשו לשטיח!" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, קראתי את סעיפים 1-5 וראיתי כמה בקלות, גם ללא כוונה, קל לסחוף את דעת הקהל. בייחוד סעיף 1. הרי להבדיל מ"צהל", שזה הצבא הישראלי, החמאס, גדודי אל אקצא... זה אף פעם לא "הצבא הפלשתינאי", הרי אלו רק אירגונים לא ממלכתיים, שאינם מייצגים את העם הפלשתינאי בשום מובן פורמלי. ואי אפשר להסית בשלם כנגד כל העם הפלשתינאי. וזה עושה בראש הבדל עצום, גם אצל טהורי הכוונות. טוב, נסחפתי קצת. אין זו עיקר הבעייה, אבל זהו נדבך חשוב בחומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה אומר ''ללא כוונה'' זאת בדיוק הכוונה. כל אירגוני הטרור השונים הממומנים על ידי מדינות ערב, הרשות הפלשתינאית או איראן מבוססים על הרעיון הזה שהתחיל (אם אינני טועה) עם הפדאין בשנות החמישים. ישראל היא מדינה, חיזבאללה הוא ארגון ''לוחמי חופש'' על התנהגותן של מדינות יש מגבלות (על פי המוסר השולט) ל''לוחמי חופש'' מותר לעשות הכל ובכל מקרה, לעולם לא תהיה כתובת ברורה להגשת תלונות. אולי זאת הסיבה שהפלשתינאים דחו בכזו קלות את אפשרות הקמת המדינה הפלשתינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב ההרעיון במשפט האחרון שלך נכון במידה רבה. ב''ללא כוונה'' כוונתי היתה דווקא לחלק מכלי התקשורת המערבית, שנופלים קורבן לטריק ערבי זה, מבלי דעת. מדינותיהן גם נופלות קורבן מדי פעם לטירור שהפעילו ומפעילות כנגדן מדינות כגון הרשות הפלשתינאית, לוב, סוריה, סעודיה, עיראק, איראן ובמידה מסויימת מצרים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |