 |
באופו כללי, אני מסכים. אי אפשר להימנע מפגיעה באזרחים גרמניים, למשל, בשעה בהיטלר מנסה להשתלט על העולם בכל דרך אפשרית. הימנעות מחיסול של טרוריסטים מחשש לפגיעה באוכלוסיה אזרחית היא צביעות, אם ורק אם ידוע לך שהימנעות זו תביא לפגיעה באזרחים בצד שלך.
אבל האם זה המצב? האם אנחנו באמת משתדלים לפגוע באוכלוסיה אזרחית במידה המינימלית האפשרית? והאם הימנעות קיצונית יותר מחיסולים הייתה מביאה להגברת הטרור? עושה רושם שלא.
קודם כל, דבר אחד בטוח: אם האזרחים הנמצאים בסכנה היו ישראלים, צה"ל היה נזהר הרבה יותר. הסברים מלומדים של אנשי כוחות הביטחון לא ישכנעו אותי אחרת. הרי בסופו של דבר, לא איכפת לנו ממוות של פלשתינאים כמו ממוות של ישראלים, ויש תחושה כללית (שאני לא מזדהה איתה) שזה גם קצת "מגיע להם" - הם (הפלשתינאים כעם) לא עושים כלום נגד הטרור, ואפילו תומכים בו. לתחושה הזו יש משמעות מעשית גדולה. אני לא אומר שצה"ל הורג חפים מפשע סתם ככה, כדי שגם הם יסבלו, אבל הוא לא כל כך נזהר, ולאחר מעשה, הוא מטיל את האחריות על הפלשתינאים. לדעתי, יש כאן מוסר ירוד של נקמה, שנובע מתפישה ילדותית (שהיא נחלת כל העולם המערבי) של חטא ועונש. לא, אנחנו לא עושים פוגעים באזרחים פלשתינאים חפים מפשע מסיבות מעשיות בלבד. אנחנו עושים את זה, בין השאר, כי לא כל כך איכפת לנו מהם, וכי אנחנו מרגישים שכל פגיעה בפלשתינאים היא ניצחון קטן שלנו. לפני שתחפשו תירוצים, ודוגמאות לעוד עמים שעושים את זה, תחשבו על זה רגע. כולנו יודעים שזה נכון.
שנית, האם הפגיעה במרכזי טרור, כשהיא מלווה בפגיעה באזרחים חפים מפשע, מונעת פגיעה באוכלוסיה אזרחית בצד שלנו? אולי להפך? מי שמסתכל על התגובות בעולם (ובעולם הערבי בפרט) רואה שכל פגיעה כזו נתפשת בחוגים רבים בעולם כנותנת לגיטימציה לפגיעה בישראל. דעת הקהל העולמית (והערבית, והפלשתינאית, שהשתנתה מתחילת האינתיפאדה) מתורגמת לתמיכה כלכלית, מורלית ומעשית בטרור, בהיקף שלא היה לפני כמה שנים, לפחות מהצד האירופאי. אתה אומר שצריך לקחת בחשבון הרבה שיקולים, ולחשוב בצורה אחרת. נכון, ואחד מהם הוא השיקול החברתי-פוליטי. בסופו של דבר, מדובר על שני עמים מסוכסכים, שהתנהגותם אינה שונה בהרבה משל שני ילדים קטנים שרבו. אם נמשיך להגיד "הם התחילו", ו"מגיע להם", ולחשוב שבגלל זה כל פעולה שלנו היא לגיטימית, זה לא ייגמר אף פעם.
כמו שאי אפשר להפריד את השיקולים המוסריים מהשיקולים המעשיים, אי אפשר להפרידם מהשיקולים הפוליטיים. לדעתי, מי שאומר שהסרבנות של היום היא סרבנות מצפונית צודק, וגם מי שאומר שהיא פוליטית צודק. הרי ויכוחיפ פוליטיים דנים בשאלות מוסריים. בכל אופן, אין לנו כל מסמך שקובע שפגיעה בחפים מפשע תורמת למלחמה בטרור. והשאלה "האם אנחנו רוצים שיהרגו כמה שפחות אנשים בשני הצדדים (ולא רק בשלנו)?" היא מוסרית. אבל אם התשובה היא כן, השאלה "איך יהרגו כמה שפחות אנשים" היא פוליטית.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש