|
ב-27.9.03, זמן מה אחרי התחלת הדיון התקשורתי בעניין השבויים פרסמתי באייל את תגובה 172796, ובה טענתי שכל היגיון העסקה כושל, שהתקשורת מתרכזת בשאלה האם מותר להפקיר את רון ארד, ואינה מתמקדת בבעיות המהותיות לעסקה, ובעיקר בכך שהיא כוללת גם מאות שבויים פלסטינים ואחרים. טענתי שאם מבצעים עסקה כזו, היא צריכה להחליף שבויי חיזבאללה בשבויינו וחללינו הקשורים בגזרת הסכסוך הזו, ואין להפוך את נסראללה למייצג כל בעיות השבויים בסכסוך.
בחודש האחרון אכן הועלו תהיות רבות והתנגדויות בכיוון שהצגתי מגורמים רבים וביניהם גורמים במערכת הביטחונית והפוליטית. כעת נראה שהעסקה עלתה על שרטון.
נוצר אצלי הרושם שכעת הופך טננבאום למעין שעיר לעזאזל שמאפשר נסיגה מן העסקה (אף שהוא אינו טלית שכולה תכלת). כלומר, אחרי שהדיון הציבורי ב-3 השבועות האחרונים חשף את הבעייתיות המהותית של העסקה (כפי שתיארתי בפתח דבריי), שוב מוסחת הדעת והכול מתרכז בטטנבאום.
לו מלכתחילה הייתה העסקה עוסקת בחילופי שבויים במסגרת של פרמטרים סבירים, לא היה ניתן משקל כה רב בתקשורת לנסיבות נפילתו של טננבאום בשבי. כל ההתמקדות בטננבאום היא ניסיון להסתיר את השערוריה האמיתית: המו"מ מול נסראללה נוהל מלכתחילה באופן כושל ביותר.
|
|