|
הדבר העיקרי שמפריע לי בהסכם הוא העדר הדדיות. מהצד שלנו יש ויתורים כואבים *בפועל* - טרנספר של יותר מ-100 אלף אזרחים ישראליים, ויתור על שטח שיש לנו זיקה היסטורית ודתית ראשונה במעלה (הכוונה בעיקר לירושלים) - בטח חזקה יותר מזו של הפלשתינאים.
ועל מה בדיוק הפלישתנאים ויתרו? כמו שאני רואה את זה, רק על *זכויות תאורטיות* ולא על שום דבר בפועל: א. ויתור על זכות השיבה. לדעתי מדובר בהתפכחות ולא בויתור. ובכל מקרה, אין דינו של ויתור על זכות תאורטית כדינה של פינוי אזרחים מבתיהם בפועל. ב. ויתור על השכונות היהודיות במזרח ירושליים. שוב לא מדובר בויתור של ממש על משהוא שיש לך. ג. ויתור על המשך הסכסוך, כלומר, הזכות להמשיך להרוג בנו. אכן התקפלות נוראית מבחינתם, באמת תודה.
מאחר ואדריכלי ההסכם כה מתגאים על עקרון חילוף שטחים שווי ערך, הייתי מצפה לכל הפחות לשמירה על עקרון דומה בחילופי אוכלוסיה. דהיינו, על כל אזרח ישראלי שמפונה מביתו, יפונה אזרח פלשתיני מביתו (הכוונה בשטחים שיסופחו לישראל, ולא לערבים שבגבולות 48). באופן כזה ניתן יהיה להשיג רציפות טרטוריאלית ודמוגרפית רבה יותר (למשל באזור ירושלים שלפי ההסכם כולה מובלעות מובלעות).
אגב, הטענה כאילו למתנחלים אין זכויות על אדמתם ולכן אפשר לניידם בקלות, היא לא נכונה בכל המקרים. חלק גדול מהמתנחלים לא נישלו אף אחד, לא גזלו שום אדמה, ובעלי זיקה היסטורית, דתית, חקלאית לאדמתם רבה מזו של הפלשתינאים. ואפילו אם לא היתה להם שום זכות תאורטית על השטח, פינויים מבתיהם הוא צעד כל כך מהותי שהוא דורש מקבילה הולמת מהצד השני.
|
|