|
התנחם, ידידי. רבים וטובים נופלים בפח הזה. לא מזמן יצא לי לתקן אדם שתרגם את המכתב המפורסם שכתב ולאדימיר דיקסון לג'ויס, הכתוב כפארודיה על סגנונו של ג'ויס בפינגנס וייק. המתרגם כתב בהקדמתו את שם הספר בצירוף הגרש, והתחלחל כשגיליתו לו שזו טעות נפוצה. התרגום, אגב, מופתי, ויצא בקרוב לדפוס.
באשר לקאלוינו, אתעקש עד הסוף ואבחין בין ההחלטה אם להשתמש בו"ו אחת או בשתיים, שהיא החלטה טיפוגרפית של עריכה, ואינה משפיעה על הגיית שמו, לבין הוספת אם הקריאה אל"ף לאחר הלמ"ד, אשר מוסיפה *תנועה* שאינה חלק משמו. אין גבול לקטנוניותי, הלא כן?
|
|