|
||||
|
||||
אנדרסן ו"בגדי המלך החדשים". אילו לבשו מנהיגינו את מעשיהם *החיוביים*, ואילו הופיעו במלבושם זה בציבור, בתהלוכה - הרי שהיו מופיעים ערומים לעיני כול. אזי, היה הציבור מרגיש מטומטם, או חסר דמיון, או לוקה בעיוות זמני בחוש הראייה, או בעיוורן טוטאלי, ומי יודע אם הילד בן השש (מאצל אנדרסן) היה נמצא בין הקהל, והיה מעז לקרוא: "כל מנהיגינו כולם ערומים!" *זה* היה מזעזע. את הקהל. *זה* - זאת אומרת: הילד בן השש. כמובן. במילם אחרות: לא, אין לי יכולת עד כדי כך יעילה שתפיק זעזוע לטובה - שהתוצאנ ממנו תהיה שינוי דרכים. גם כאן: צר לי. לא בהישג ידי ו/או מוחי היצירתי. (ולמען האמת, מוחי יצירתי מאוד.) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |