|
||||
|
||||
יש לי בעיה עם המעברים בין 1 ל 5, אני מאוד מעוניין לקרוא את מה שיש לך או למישהו אחר לכתוב על ההנמקה לטענה שבאף אחד מהם אין שימוש בערך, ואם יש ביד מי זמן לשטוח את טענות הנגד אני אהיה אסיר תודה. מבחינתי, המעבר מ 4 אל 5 לא לגמרי טריוויאלי: ההתחייבות של ראובן לשמעון קיימת, כמו שחוקי הכדורגל קיימים (וזאת באמל המחשה מצויינת, ואני מקווה להיות ער למשמעותה לאוך כל התגובה). הדרך היחידה שבה המעבר מ 4 ל 5 ישמור על הקיים, ולא יוסיף את הצריך, הוא באופן ה*קריאה* של המילה "צריך", וזה כבר משהו שתלוי כמובן במי שקורא את המשפטים. כמובן שיש כאן ספקטרום רציף של מחוייבות ל"מחוייבות", אבל אפשר לבחור שתיים: בקריאה אחת, יש זהות בין "צריך" ל"התחייב" או "חייב". כאן לא התבצעה שום המראה. המילה "צריך" לא שונה מהתחייבות ואינה מוסיפה עליה. אני, למשל, צריך לשלם קנס מאה שקל לעיריית גבעתיים, ובעוד אני כותב אני מתלבט אם באמת לשלם. בקריאה אחרת, "צריך" יהיה בעל משמעות ערכית יותר (אולי אצל בן אדם ערכי ממני, שהקנסות שלו לעיריית גבעתיים נתפסים אצלו בקונטקסט מוסרי, ושהוא עצמו מחייב את עצמו למוסריות). הרציפות הזאת בין משמעויות המילה "צריך" היא שמאפשרת את המעבר הלוגי; אחרי שהגענו בסדרת תרגומים לוגיים (מהקשר של "אמר" להקשר של "חוזה") למשפט חמש-קיים, אפשר להתחיל לעשות שיפט על המשמעויות של המילים שבו, ולהגיע למשפט חמש-ערכי. הצבת המילים כגופים סטטיים על הדף היא מטעה, כיוון שכל מילה עשויה להחזיק במשמעות שונה, והכשל הזה מופיע במלוא עוצמתו כאשר החוליה האחרונה בשרשרת היא זו שמשנה את הצורה שלה (הניתוח האנליטי של מעבר ממנה אל חוליה אחרת היה עשוי לגלות את הכשל, וזאת לעומת קריאתה כתוצר, שמקטינה את יכולת הניתוח). |
|
||||
|
||||
ראשית, אני חושב שהמילה "צריך" יותר "מעורפלת" בעברית ותלויה בהקשר של המשפט. באנגלית המקור של דויד היום הוא ought, שזה יותר מסקנה מתחייבת, ולא צורך או כורח. אני אכתוב רק את עיקרי ההסבר של סירל למעבר ממשפט (4) ל (5): (4) ראובן נמצא תחת התחייבות לשלם לשמעון מאה שקלים. (5) ראובן צריך לשלם לשמעון מאה שקלים. סירל כותב שהמעבר הוא מעבר טוטולוגי (שני המשפטים אומרים את אותו הדבר), והוא מוסיף הנחת ביניים: (4א) בתנאי ששאר הדברים קבועים (other things being equal). לכן, על פי (4א), אם אתה נמצא תחת התחייבות מסוימת, אתה אמור למלא אותה. (4א) מטפל במקרים של התערבות חיצונית שמבטלת את ההתחייבות. למשל, אם ההתחייבות נסתרת או מתבטלת על ידי התחייבות קודמת. אולם, עכשיו סירל מבלה כמעט שלשה דפים בהסבר של (4א), שאגב שימש אותו גם במעבר מ(3) ל (4). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |