בתשובה לירדן ניר, 14/10/03 15:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל "רוב האנשים יסכימו שרע לשרוף ילד בשביל הכיף" אינו משפט מוסרי אלא טענה סוציולוגית. גם אם רוב האנשים יסכימו לטענה, כדי לגזור ממנה הלאה תצטרך את המשפט "ראוי לעשות את מה שרוב האנשים חושבים שראוי לעשות" (או משהו בסגנון). משפט כזה כבר חורג מהטענה שהמשמעות האמיתית של משפטי מוסר היא נורמות חברתיות: גם אם תוכל לטעון ש"מה שראוי" הוא בעצם נורמות חברתיות, לא נראה לי שנגזר מכאן שנורמות חברתיות הן "מה שראוי". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עברתי על הפתיל שוב, ואני מרגיש שהתגובה שלי לא הייתה ברורה. אני רוצה לנסות להבהיר את הטענה שלי. לא נראה לי שאתה טוען לזהות פשוטה בין נורמות חברתיות לבין כללים מוסריים. אם היית טוען לזהות כזאת, היית צריך לראות בכל נורמה חברתית כלל מוסרי וההפך, וזאת בודאי לא טענתך. אם אני מבין נכון, הטענה שלך היא שכללים מוסריים *נוצרו* ע"י בני-אדם. טענה כזאת (א) לא מאפשרת לבדוק את הנורמות אמפירית כפי שהצעת למעלה. (ב) לא פותרת (לא את הבעיות המעשיות וגם לא את) הבעיה מטא-אתית. היא אינה אומרת לנו מה הם אותם משפטי מוסר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאני הבנתי את טענתו של ניק, הוא אכן מתכוון שבמוסר אין יותר מאשר סוציולוגיה, ושהשאלה המוסרית מעבר לכך היא חסרת משמעות. אני לא מחזיק בהשקפה הזו, ויכול להיות גם שאתה מבין אותו נכון ולא אני. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |