בתשובה להאייל האלמוני, 13/10/03 14:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ברגע שפליט מקבל פיצוי, הוא מימש את הזכות שלו, ולכן גם לאחר שמכירים בה, הוא *לא* יכול לשוב ולתבוע את מימושה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה הופך את סדר האירועים. קודם יכירו עקרונית בזכות שיבה, ו/אז/ הפליט ידרוש מימוש, או יסתפק בכסף. אתה רוצה לסמוך על זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך דבריו של עבד אל-ראזק: "בנוגע לזכות השיבה, מדובר בפתרון מאוזן והגיוני, שנותן את הזכות הבלעדית לפליטים להחליט על גורלם. פליטים אלה יוכלו להחליט על שובם לתחומי ישראל - לשטחים שלגביהם יחול עיקרון חילופי השטחים, וכן לשטחים בתוך ישראל, אם ישראל תחליט שהיא מקבלת זאת. הפליטים יוכלו להחליט שהם רוצים פיצויים ולהישאר במקום שבו הם נמצאים או לעבור לכל מקום שבו הם יבחרו במידה שהמדינה שאותה הם יבחרו תסכים לקבל אותם". ז"א, ההכרה בזכות השיבה היא הכרה עם פתרון בצידה, פיצוי כספי או הגירה למדינה בה יבחר הפליט, ושתסכים לקבל אותו, מאחר שסביר להניח שמרבית המדינות לא ישמחו לקבל אליהן פליטים פלשתינאים (ועל אחת כמה וכמה, ישראל), הפליט יוכל לבחור בין פיצויים להגירה לשטחי הרשות, מי שלא יבחר באף אחת מהאפשרויות, לא יוכל לאמר שזכותו לא מומשה, משום שהוא ויתר על מימושה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הם מערפלים את הנוסח לגבי השיבה כך שכולם ייצאו מרוצים, אז שיערפלו כנ''ל את עניין הריבונות על הר הבית. אבל אנחנו מתווכחים פה ''על עיוור''. אני רוצה לראות את הנוסח המלא והמדוייק, אם יש כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנוסח מעורפל, אבל המשמעות שלו חד משמעית. גם אני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם ישראל תחליט שהיא מקבלת זאת" הוא, כמובן, ניסוח שמשאיר את כל הסעיף הזה ריק מתוכן מעשי. מה נשאר? נשארה הכרה *עקרונית* בזכות השיבה, ופתח ללחצים נוספים על ישראל לגרום לה ל"להחליט" את מה שרצוי לפלס' שהיא תחליט. אחרי שלימדת אותם איך משיגים את זה (מסתבר שרצח תינוקות הוא צעד אפקטיבי מאד) ונתת להם להקים מדינה "מפורזת", אתה מצפה שהם פשוט יישבו בשקט? אשרי המאמין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להפך. זה החלק הכי משמעותי בניסוח, שמבטל למעשה את זכות השיבה, ומשאיר אותה כזכות לקבל פיצויים, תוך כדי ויתור על תביעות עתידיות. נשאר ויתור פלשתינאי על מימוש זכות השיבה, תמורת פיתוי כספי והכרה ישראלית בזה שהפיצוי הוא תחליף לזכות השיבה. אמנם הפסד לישראל במישור ההצהרתי, אבל ניצחון לישראל במישור המעשי. ברגע שהפלשתינאים מקבלים את זכותה של ישראל להחליט, ברור שהם צריכים לקבל גם כל החלטה ישראלית (למרות שברור שהם ינסו להשפיע על החלטה כזו). גם כאן, בדיוק להפך. הרג התינוקות לא קידם אותם למטרה (בהנחה שהמטרה היא זכות השיבה), אם לפני הרג התינוקות הם יכלו לקבל מדינה בגבולות 47, ולפני האינתיפאדה הם יכלו לקבל זכות שיבה חלקית, היום הם נאלצים להסכים לוותר על כל מימוש מעשי של זכות השיבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום בהארץ פורסם הנוסח המלא (כנראה), בהנחה שזה אכן הנוסח המלא, אפשר לומר ש: 1. ישראל לא מכירה כלל בזכות השיבה אלא ב"בעיית הפליטים". 2. לישראל יש וטו על מספר הפליטים שיקלטו בשטחה, על כל פליט באופן פרטני, ועל דרך הקליטה של הפליטים בארץ. 3. פליט שבמשך חמש שנים לא יבחר לקבל פיצויים, להגר למדינה קולטת שתסכים לקבל אותו או להשתקם, יחשב כמי שויתר על זכויותיו ולא יוכל לבוא לישראל בדרישות בעתיד. 4. החלטות האו"ם בעניין הפליטים מבוטלות. לסיכום, בניגוד למה שחשבתי, הפסד חד משמעי לפלשתינאים במישור המעשי (כולל ויתור על דרישות עתידיות, והכרה מלאה בריבונותה של ישראל), ללא הכרעה במישור ההצהרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני עדיין לא מבין למה המסמך המלא לא זמין ברשת לכלל הציבור - אפילו אם רק באנגלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי יש כאן התנהלות תקשורתית מכוונת (ודי מוצלחת) במטרה לשמר את ההסכם בסדר היום התקשורתי. כל יום מודלפת לעיתונות (בעיקר ל"עיתונאי הבית", עקיבא אלדר, אבל לא רק) פיסה מסקרנת אחרת מתוך ההסכם, וכך הוא מצליח להישאר בתודעה התקשורתית והציבורית כבר יותר משבוע (אאל"ט) - הישג לגמרי לא מבוטל במציאות הישראלית. ואחרי המפה הפרטנית של חלוקת העיר העתיקה אתמול, היום מתפרסמת גם מפה מפורטת של חילופי השטחים עפ"י ההסכם: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P1610... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מצליח להבין למה מוסרים לפלסטינים את "שטח ההפקר" של לטרון. אם זה שטח הפקר אז אין להם שום זכות אינהרנטית עליו שלנו אין, לא? (לא שיש להם איזושהי זכות אינהרנטית על ארץ אבותינו בין נחל מצרים לפרת, אבל יש גבול לדרישות, והוא לא עובר מערבה לכביש מספר 1). מישהו מכיר את ההסכמים ההיסטוריים הרלוונטיים, או אפילו יודע מהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסגול (כמו לטרון והר הדר) זה ''שטחים שיעברו לישראל''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(חוץ מבוס אחד שלי לשעבר) ובאורנית, שהצליחו לסדר לעצמם סיפוח לישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאמרה שויתרו על זכות השיבה, ואח"כ זה הוכחש. מדובר בעמדות פתיחה למו"מ של הצד הפלסטיני. הם מתחילים עם מפות מתוכנית החלוקה של 47 כנקודת מוצא חדשה. הבעיה מתחילה כשמישהו בצד הישראלי מתחיל לקרוא לזה הסכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי נחום ברנע: "בנייר ז'נבה יש פרק שדן בפליטים. ועדות בינלאומיות יקבעו מיהו פליט ומה הפיצויים המגיעים לו, אבל ישראל תהיה ריבונית להחליט כמה ואת מי להכניס לגבולותיה. הנייר מדבר על מעמד של "מדינה מארחת". הוא ממליץ לישראל לנהוג כאחת המדינות האלה, שאמורות לקלוט כ-30 אלף פליטים כל אחת." http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-1583-2788778,00.... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |