בתשובה לג. שמעון, 13/10/03 11:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שמעון, כבר בפעם הראשונה שהבאת את הלינק רציתי להודות לך, ואני מצטרף להמלצתך. מסמך מעורר מחשבה שהייתי מצרף לו גם את המאמר של רוברט קגן, ברמה הגלובלית. בתור תגובה קטנה למאמר של הופמן, אפשר אולי לומר ששורש הבעיה טמון בעצם היציאה למלחמת ששת הימים. בעצם, לא צריך את המאמר כדי להתמקד במלחמה ההיא. מהספר של פדהצור (וגם ממקומות אחרים, כמו מאמרו של מיכאל אורן שפורסם בתכלת לפני כמה שנים) עולה שממשלת ישראל דאז ניסתה להימנע מכניסה למלחמה מסיבות, כמו החשש מאבידות כבדות ביותר (10000 עד 50000), התערבות רוסית מסיבית, אבדן תמיכת ארה"ב ועוד. אם נוסיף לזה את חוסר ההבנה של התהליכים העקרוניים שהופמן כותב עליהם, חוסר הבנה שאולי היה קיים גם בקרב הממשלים האמריקאים והאירופאיים, הרי שעולה מכך בעיתיות רצינית. אני לא מתכוון לומר שהמלחמה היתה מיותרת או לא מוצדקת, נהפוך הוא. אלא, שאישים בכירים בממשלה, החל מאשכול, עבור בדיין ועד שפירא, הסתייגו בהתחלה מעצם המלחמה. לאחר מכן טענו בממשלה שמטרת המלחמה תהיה כיבוש מהיר כדי להכנס למו"מ מדיני תוך זמן קצר. ז"א, הכשל היה לא בעצם המלחמה אלא בכניסה למלחמה שמטרותיה הצבאיות הוגדרו - כיבוש שטחים והשמדת צבא האויב, מטרותיה המדיניות נאמרו בחצי פה, אך ללא שום מטרה ותוכנית פעולה מדינית1. כך, למעשה, אפשר אולי לומר שהמלחמה שיחקה לידי אש"פ, במין הפוך על הפוך, בזה שסיפקה לו בסיס פעולה אידאולוגי, וגם ממשי, בלב ישראל. אאז"נ, פרופ' יעבץ מונה למפקד הצבאי של הגדה מיד לאחר כיבושה. הוא סיפר שבסיור הראשון של אשכול (עם דיין ורבין) בעיר העתיקה, אשכול נופף לחילים המעריעים ב-וי. יעבץ שאל אותו אם הוא מתכוון ל-ויקטורי, ואשכול ענה לו שזה וי קריכט מין ארויס. אנקדוטה שמראה שהיתה הבנה (שגם מתועדת אח"כ במסמכים) שהשטחים מהווים בעיה ולא את פתרונה. 1 משפט שלדעתי עדיין תקף. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |