|
ודאי שהרצחנות היא השלב האחרון של האנטישמיות; ודאי שהאנטישמיות מתבטאת במאות דרכים "קטנות" יותר, יומיומיות יותר - אבל זו מנת חלקו של אדם שטורח להדגיש את שונותו - ולרוב, את שונותו העוינת - בקרב קבוצת רוב. ודאי שאדם הגון יאבק בכך; אבל האנשים ההגונים הם מועטים. ודאי שהדבר מאוס; אבל אנחנו מסכינים עם דברים מאוסים מדי יום. ודאי שיש את הנגע הזה יש לבער; אבל הוא לא יבוער, כל עוד אנשים ימשיכו לסווג את עצמם ואחרים לקבוצות, כלומר - ינהגו כבני אדם.
אשר ל"אנטישמים הגונים" - זה היה, להזכירך, ביטוי של גנרל גרמני. לדעתי, הוא הביע שאט נפש מההמוניות של האנטישמיות הנאצית - וסביר להניח שהאנטישמיות שלו הייתה יותר דתית מאשר גזענית.
האנטישמיות הפכה לבלתי לגיטימית אחרי 45', היא הייתה לגיטימית ונפוצה מאד לפני כן, הן באירופה הן בארה"ב. לאחר 45', נאלצו הגזענים להפנות את גזענותם לעבר יוצאי אסיה. היהודים פשוט לא היו יותר יעד שהחברה הייתה מוכנה להכיר בו כלגיטימי. אירוע בסדר גודל של השואה, מסוגל גם לערער מסורות משפחתיות בנות מאות שנים.
|
|