בתשובה לערן בילינסקי, 07/10/03 16:20
מולד זקן בל תדרוש 174320
רמב"ם בהלכות קידוש החודש, פרק ו' הלכה י':
"כל תשע עשרה שנה [עבריות], שיהיו מהן שבע שנים מעוברות ושתים עשרה פשוטות--נקרא מחזור; ולמה סמכנו על מניין זה, שבזמן שאתה מקבץ מניין ימי שתים עשרה שנה פשוטות ושבע מעוברות ושעותיהן וחלקיהן, ותשלים כל אלף ושמונים חלקים שעה, וכל ארבע ועשרים שעות יום, ותוסיף למניין הימים--תמצא הכול תשע עשרה שנה משני החמה, שכל שנה מהן שלוש מאות וחמישה ושישים יום ושש שעות בשווה: ולא יישאר ממניין ימי החמה בכל תשע עשרה שנה זו, חוץ משעה אחת וארבע מאות ושמונים וחמישה חלקים".

אורכה של שנת חמה הוא 365.242191 יממות - ולכן ב- 19 שנים יש 6939.602 יממות. באותו זמן הלוח העברי כולל 19*12+7=235 חודשי לבנה (כי בכל מחזור מעברים שבע שנים) שהם 6939.688 יממות - סטיה של כשעתיים.
מכיוון שהסטיה קטנה כל-כך, שני הלוחות נוטים להתלכד כעבור 19 שנה. זה לא נכון עבור כל תאריך - הכל תלוי במספר השנים המעוברות הלועזיות שנפלו באותו מחזור של 19 שנים (בדרך כלל 5, אבל לפעמים רק 4); מספר השנים העבריות המעוברות בכל מחזור הוא תמיד 7.

מסיבות פרקטיות, אורכה של שנה לועזית הוא תמיד מספר שלם: 365 או 366. הכללים הידועים לעיבור חודש פברואר (פעם בארבע שנים כן, אבל פעם במאה שנים לא, אלא שפעם בארבע-מאות שנה דווקא כן, ופעם ב- 3200 שנה בכל זאת לא) מוסברים בכך שאורכה של שנת חמה קרוב ל-
s= 365 + 1/4 - 1/100 + 1/400 - 1/3200.

מולד זקן בל תדרוש 332275
אתה עשית טקסט מידע יפה מאוד ומסביר הרבה אבל:אני הייתי עושה את האתר יותר אסטתי אבל בסדר בכללי
מולד זקן בל תדרוש 332427
אתה יודע במקרה מתי החליטו על כל זה לראשונה? ומתי ומי הגיעו לספירה שהביאה אותנו עכשיו לשנת תשס"ה?
מולד זקן בל תדרוש 332431
מקובל לייחס את קביעת כללי העיבור להלל השני (צאצא של הלל הזקן), שחי במאה הרביעית לספה''נ. בזמן בית ראשון היו הסנהדרין מקדשים את החודש (וקובעים האם הוא הסתיים ביום הכ''ט או שיש בו יום ל') לפי עדים שהיו מעידים על ראיית מולד הירח. מאז חורבן הבית עד הלל היו כנראה מנהלים את הלוח לפי חישוב ומכווננים לפי ראיה (או להיפך, זה עניין של טעם).

לגבי השאלה השניה - שאלה טובה. אני לא יודע.
מולד זקן בל תדרוש 332685
תודה רבה. האם זה אומר שלגבי ראש השנה, למשל, לא היה אפשר לדעת מראש באיזה יום הוא יתקיים?
מולד זקן בל תדרוש 332809
מסכת ראש השנה, משנה ג': "על שישה חודשים שלוחים יוצאים: על ניסן, מפני הפסח; על אב, מפני התענית; על אלול, מפני ראש השנה; על תשרי, מפני תקנת המועדות; על כסליו, מפני חנוכה; ועל אדר, מפני הפורים. וכשהיה בית המקדש קיים--יוצאין אף על אייר, מפני פסח קטן"

השליחים הם שליחי בית-דין, שהיו יוצאים (למשל) מיד אחרי ראש חודש אלול לכל קצוות הארץ ולסוריה, כדי להודיע ליהודים שישבו בכל מקום באיזה יום יחול ראש השנה.
מולד זקן בל תדרוש 332820
חן חן:)
מולד זקן בל תדרוש 333282
מה זה "על תשרי, מפני תקנת המועדות", ולמה זה נחוץ לאחר שכבר יצאו באלול, כדי להודיע על ראש השנה?
מולד זקן בל תדרוש 333479
יצאו באלול, כדי להודיע מתי צפוי לחול ראש השנה (שנמשך יומיים כדי להיות בטוחים). אבל בסופו של דבר השלוחים שיצאו אז לא יכולים לדעת מתי מתחיל חודש תשרי - זה עניין נפרד, שנחוץ לידיעת התאריכים של יום הכיפורים וסוכות.
מולד זקן בל תדרוש 333526
מה פירוש לוודא מתי ראש השנה ולא לדעת מתי מתחיל תשרי? זה לא הולך ביחד?
מולד זקן בל תדרוש 333536
היום כן. כשכל חודש עלול להיות בן 29 או 30 יום, לא. לכן ראש השנה נמשך יומיים - כדי לכסות את היום הראשון של תשרי בכל מקרה (בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן--זִכְרוֹן תְּרוּעָה, מִקְרָא-קֹדֶשׁ). אבל כשאתה יושב בדרום מערב סוריה ולא יודע האם הסנהדרין בירושלים עיברו את חודש אלול (ודחו בכך את תחילת תשרי), אתה לא יכול לדעת מתי יום הכיפורים (אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם, אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם).
מולד זקן בל תדרוש 333538
וואלה. חיים קשים. כלומר, אתה מתכוון שהעיבור היה אז של אלול, ולא של אדר? ועוד לא קבעו את המחזורים בני 19 השנה?
מולד זקן בל תדרוש 333542
ובכן.
מדובר בעיבור החודש (הוספת היום השלושים, כפי שאנחנו נוהגים בכל שנה בחמישה עד שבעה חודשים, על-פי חישובי הלוח, וכפי שנהגו בעבר על-פי ראיית הירח), ולא עיבור השנה (הוספת חודש בסמוך לפני ניסן).
מולד זקן בל תדרוש 333546
הבנתי. תודה.:)
(וסליחה שאני מטריחה אותך בכאלה. יש לי איזה שיגעון לתיארוכים).
מולד זקן בל תדרוש 334928
המדע חש לעזרה: http://www.guardian.co.uk/science/story/0,3605,15850...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים