|
המטרה היא לחיות כעם יהודי בארצו. ללא קשר לזה שמישהו נותן לנו ציון לשבח על מוסריותנו, או מודיע שהחמצן הנצרך כאן הוא באישור של האו''ם. ברור לי שיש חילוקי דעות על משמעות המשפט ''לחיות כעם יהודי בארצו'', ואין לי בעיה עם זה, אדרבה אני אשמח אפילו אם דעתי בעניין לא תתקבל, ובלבד שזה יהיה נושא הדיון, ולא איך משיגים שלום. לא משום שאני לא אוהבת שלום. אלא משום שהמניע להקמת המדינה היהודית, ולחיינו כאן אינה שלום, אלא לחיות כיהודים חופשיים בארצם. אם המטרה היתה שלום, אסור היה להקים את המדינה הזאת. היא הרי הגורם מספר אחד לאי יציבות במזרח התיכון, וזה התברר כבר עם ראשית הציונות. ולכן הצבת מטרת העל ''שלום'' סותרת בעצם את קיומה של מדינת ישראל. לדעתי, באופן אבסורדי, דווקא רדיפת השלום האובססיבית שלנו גורמת למלחמה, ואילו אם נחיה עם מטרת על אחרת, כפי שציינתי, השלום יגיע ממילא. זה לא עניין של נס אלא של ניתוח המציאות, אבל זה ארוך להסביר את המהלך.
|
|