 |
|
 |
||
|
||||
 |
העיתונים מלאים בפרשנויות דומות לזו שלך, ואוקיי, כולנו משוכנעים שקליין הרבה יותר גרוע מפרנקל ביחסו הלא הומני, ובקדשו את היציבות. אבל לנתח את המינוי כך יהיה לזלזל משהו באינטליגנציה של ברק. הוא לא יודע שקליין כזה? הוא לא שמע את המתנגדים? הוא עולה חדש שלא מכיר את משרד האוצר ובנק ישראל? הוא מכיר ויודע, ובטח גם ראיין את המועמדים. לא ניראה לי שהטריק של ברק הובן. כשהייתי מ"כ של טירונים במחזור מאי, "הטריק" היה לקחת את החייל הפרובלמטי ביותר ולעשות אותו "אחראי" על משהו. כשבגין, להבדיל אלפי הבדלות, רצה להחזיר את סיני למצרים, הוא שם את שרון כאחראי על הפינוי, וקיבל ממנו אישור. כשהליכוד אומר "רק הליכוד יכול", גם הוא מתכוון בדיוק לזה. וכשברק לוקח את קליין לתפקיד הנגיד, וממנה אותו לאחראי על הצמיחה (שזו המדיניות המוצהרת של ברק עוד מלפני הבחירות), הוא עושה את זה כדי לנטרל את ההתנגדות של קליין. הוא ממנה את החייל הבעייתי שלו כמפקד, ואומר לו - עכשיו תביא לי צמיחה. אם הנגיד צריך להביא צמיחה, ואין לו את המתנגד הקולני ביותר (קליין בעצמו, תחת פרנקל) - מי יתנגד במקומו לצמיחה ויקדש את הריבית הגבוהה בשם היציבות? אף אחד. גם ברק היה מ"כ, וגם הוא מכיר את הטריק הכי בנאלי בפיקוד וניהול. וככה קליין הולך להיות ההפוך על הפוך של ברק כדי לקדם את הצמיחה. וזה לא יכול לא להצליח. אז תירגעו, רע לא ייצא מזה שניטרלו את גדול המתנגדים לגמישות מחשבתית בבנק ישראל, והפכו אותו לזה שאחראי על הצמיחה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה גורם לך לחשוב שהנגיד יראה עצמו מופקד על הצמיחה? בשנים האחרונות תפקידו של הנגיד, לפחות בעיני בציבור, נהיה מוגבל לשליטה על האינפלציה ותו לא. אין שום סיבה שהנגיד החדש יראה בתפקידו מעין תת-שר-אוצר שאמור לטפל גם בענייני צמיחה. לנגיד גם אין כלים לטפל בצמיחה, שכן הוא אינו יכול לנייד תקציבים וליצור סדר עדיפויות כלכלי. הוא יכול להשפיע, והוא יכול לשלוט בריבית ובעוד כמה נתונים. אבל ברק לעולם לא יוכל להפוך אותו לחנת"ר או ע. שר אוצר לענייני צמיחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נגיד הבנק המרכזי הוא האדם היחיד במדינה המערבית שיש למעשים שלו השפעה על הצמיחה. חלפו הימים שהמדינה היתה הגורם המשקיע את הכספים במשק. מי שמשקיע היום הם בעלי ההון, או כמו שהם נקראים בארץ ''חמשת המשפחות''. בקבעו את המדיניות לגבי הריבית, קובע הנגיד איפה הם ישימו את הכסף. בריבית גבוהה הם ישימו אותו בבנק כדי להפיק רווחים בטוחים. בריבית נמוכה, ההשקעה בבנק כבר לא אטרקטיבית, כי במאמץ קטן של השקעה ''אמיתית'' בחברות תעשייה או מסחר אפשר להרוויח יותר. שר האוצר יכול לכל היותר להתחנן, ללחוץ, לדרוש - אבל כמו שראית בחמש השנים האחרונות, זה לא כל כך עוזר, ומי שקבע את המדיניות בשנים האחרונות היה הנגיד, ולא שרי האוצר המתחלפים. ולכן, הנגיד הוא היחידי במשק שממונה ישירות על מידת הצמיחה של המשק, והן ברק והן קליין יודעים את זה. וכל היתר זו רכילות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא כלכלן, אבל מהמעט שאני כן יודע, קשה לי לקבל כלכלה של גורם אחד כמו שאתה מתאר את זה. ברור שיש לנגיד השפעה, אבל הוא לא בודד במערכה, ואין שום סיכוי שכלכלה נורמלית תהיה תלויה עד כדי כך בגורם אחד בודד. הנה - הריבית הגבוהה מביאה כסף מחו''ל, שמחפש את הרווח הקל. הכסף הזה יעלם ברגע שהריבית תרד. אז נכון שזה לא כסף יציב - אבל כסף הוא כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא כלכלן, ומהמעט שאני יודע אין לי ספק שאתה צודק, ואם הובנתי אחרת אני מבהיר - תפקיד הנגיד (והריבית) הוא מרכזי, אבל לא יחיד, ואולי גם לא מכריע (אולי - בגלל שאני לא יודע מספיק ולא מתיימר להצביע על הגורם המכריע בצמיחה כלכלית). האמירה כאילו ריבית גבוהה מבריחה משקיעים לשים את הכסף בבנק, והפחתת הריבית גורמת להם לצאת מהחורים ולהשקיע בפיתוח התעשייה היא "שטוחה" מדי. זה נכון, אבל צריך עוד גורמים. צריך שהממשלה תשקיע בתשתית (כבישים, רכבות), וכל הממשלות לא עושות מספיק בתחום הזה. אגב, וכאן אני סוטה מהנושא, שמעתי על תיאוריה חדשה בתחום. יש מי שמציע להקטין את ההשקעה בכבישים, כדי לגרום לפקקי תנועה מכוונים, לסתימת הכבישים, מה שיביא אנשים להשתמש בתחבורה הציבורית, יקטין את מספר המכוניות על הכבישים, יקטין את זיהום האוויר, את מספר הנפגעים בתאונות, את צריכת הדלק, יקטין את הלחץ על מרכזי הערים הפקוקות, ויביא רק טוב בסיכום הכללי (גם אם במחיר של נוחות, ומי שנוסע באוטו יודע על מה אני מדבר). את הכסף שיתפנה (כן, בטח), אפשר להפנות לרווחה ולחינוך, ובכך נרוויח פעמיים. נשמע לי מעניין. יחד עם זאת, אין לאף פוליטיקאי האומץ לעמוד מול המצביעים ולהגיד להם - אני אגרום לכם לסבול בפקקים כדי לאלץ אתכם לעבור לתחבורה ציבורית, כי זה יביא לפיתוח הרכבות וישפר את המוביליות של אנשים וסחורות במדינה. אבל זה לא קשור לנושא, ולא ניראה לי שדווקא כאן אפשר לדון בו. אתה יודע איפה אפשר. תבוא ונדבר. ;-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתרון נוסף להקטנת ההשקעה בכבישים הוא שצעד זה יגרום בהכרח לצמצום האוכלוסין, כתוצאה מהגידול הצפוי במספר תאונות הדרכים שמקורן בתשתיות הלקויות. אין ספק שהקטנת מספר האזרחים הוא אינטרס ראשון במעלה של המדינה הזאת, שכבר היום יש בה הרבה יותר מדי אנשים באופן כללי, ועורכי-דין חכמולוגים באופן ספציפי. תעשה חיים. :-) אסף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשה לי לענות ברצינות על הסרקאזם שלך, רק כדי למנוע מאנשים להתבלבל: לא צריך להפסיק לגמרי את ההשקעה בכבישים: מספיק לצורך העניין לא לסלול חדשים, ולהשקיע כמה שצריך להשקיע (ויהיה יותר) בתחזוקה ואף שיפור של הכבישים הקיימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד, לא שאני רוצה להתנגש בדעתם של גדולים ממני, אבל לא יהיה יותר הגיוני לדאוג למערך מוצלח יותר של תחבורה ציבורית (רכבות נורמליות שמגיעות לכל מקום, רכבת תת-קרקעית באזור גוש דן, חיפה והקריות וירושלים, אוטובוסים במחירים תחרותיים וברמת שירות סבירה יותר) - לפני שהולכים לעקם לאזרחים את היד מאחרי הגב כדי ליעברו לתחבורה ציבורית? לעשות מעין "טרנספר מרצון" של האזרחים שבין כה וכה תקועים בפקק מתחבורה פרטית לציבורית, ולא "טרנספר בכוח" כמו בהצעה שפירטת? בשבועות הבודדים שביליתי בלונדון ובברלין, התנהלתי היטב בלי להזדקק אף לא פעם אחת למונית או אף לאוטובוס - אלא רק לרכבת התחתית, וזאת במחירים לא רעים - יחסית למרחקים, למהירות, לנוחות וליוקר המחיה במדינה. אני, לעומת זאת, אמור לנסוע בקרוב מביתי שבהרצליה לירושלים באוטובוסים. אני אשלם על התענוג לא פחות מ-60 ש"ח הלוך ושוב. ברכב, להזכירך, זה היה עולה לי חצי. נו, אז מה הדרך הנכונה לגרום לאנשים לעבור לתחבורה ציבורית? הייתי כותב על זה מאמר אם זה לא היה נושא כל-כך בנאלי ולעוס. (חוץ מזה, נראה לך שאני אפקיר את אתרי-מולדתי ואעבור לשלך? זה שלך אין רגש פטריוטי לא אומר שלי אין. ובוא לא נתחיל את מלחמת הרשתות של אולטי וסינט כאן שוב, כי פה זה יהיה הרבה הרבה יותר פתטי. :) ) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |