|
||||
|
||||
למרות שאיני בטוח בנוגע למספרים, ולצערי הרב בשל עונת המבחנים איני יכול לגשת אל הספריה ולבדוק בדיוק אם 'הרווחנו' מבחינה 'כלכלית', ממדינתנו, אבל בדבר אחד אני בטוח, עדיף למות על הרגליים, תוך כדי לחימה, משאר להיות מובל כצאן לטבח. בנוסף, רוב עשרים אלף האנשים שמתו כאן היו גברים לוחמים, ניתן לומר שמדינת ישראל, בעצם קיומה, מנעה פגיעה באוכלוסיה החלשה, החפה מפשע: דהיינו נשים, זקנים וטף (ויסלחו לי הפמניסטיות). בנוסף לכך, טבעו של הסכסוך הוא להגמר ביום מן הימים, אם היינו נותרים ללא מדינה, חוששני שהפוגרומים, האפליה והבוז היו מנת חלקנו לעוד דורות רבים. |
|
||||
|
||||
השאלה היא מה היה קורה ליהודים אלמלא באו לארץ. בארצות ערב הפוסט קולניאליסטיות הם היו חיים ברמה כזו או אחרת של דיכוי (אבל הרי גם כאן האשכנזים דיכאו אותם, כידוע) באירופה המערבית ובארה"ב הם היו מתבוללים בחברת השפע (מה רע ?) באירופה המזרחית הם היו נאנקים תחת סבלות הקומוניזם (שיזוף חינם בשמש הסיבירית) והחשוב מכל, לולי התנועה הציונית, סביר להניח שחלק גדול מחצי מיליון היהודים שהיו פה ב-1945, היו נשארים בגיא ההריגה באירופה. מספר המתים אז היה גדול בהרבה מ-20,000. (מצד שני, אולי גם יוסי גורביץ לא היה כאן כדי לקנטר את התנועה הציונית. אכן, מאזן של רווח והפסד). אבל אנחנו היהודים עוד היינו מסתדרים. העוול הגדול באמת היה נגרם לערביי ישראל, שהיו נידונים לחיות תחת שלטונו המרעיב ללחם של איזה רודן בסגנון עראפת. וגם לפלשתינאים, שהיו סובלים וסובלים, ולשם שינוי - לא היה להם את מי להאשים. |
|
||||
|
||||
להיפך, ניתן לטעון כי הציונות היא היא שורשו של הפוגרום. היחסים בין המוסלמים והיהודים בפלסטין, בטרם ההגירה הציונית, היו ידידותיים. |
|
||||
|
||||
מישהו צריך לכתוב הודעה בשער האתר: "איננו אחראים לנזק הנפשי ו\או הפיזי, הנגרם לפונים לאתר, כתוצאה מהתייחסות רצינית למילותיו של יוסי גורביץ." |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |