בתשובה לגיל לדרמן, 25/09/03 18:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הוורמאכט והלגיונות הרומיים נחשבו למהוללים בשל המצביאים הכשרוניים שלהם. הסטוריונים אינם מהללים חייל ורמאכט או ליגיונר רומי, אלא את יכולותיהם של רומל ופומפיוס. אבל גם לגבי החייל הפשוט, תפישתך אינה קבילה: כמו בכל תחום, כך גם בצבא, הרבה מאוד תפקידים דורשים משמעת בד בבד עם יכולת חשיבה עצמאית גבוהה, ויכולת פריצת מסגרות - דוגמאות בולטות הינם הטייסים (כן, גם אלה מהעצומה), לוחמי יחידות מיוחדות, אנשי מודיעין, פיתוח ומחקר. לדעתי, צבא מצומצם, הנשען יותר ויותר על יתרון טכנולוגי במקום כמותי, יבחר דווקא בהרבה כאלה, ויעדיף להשאיר את החלשים יותר והמקובעים מחשבתית למיניהם בחוץ. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות ב"שקיעתה ונפילתה של האימפריה הרומית" אשר אני קורא (בהמשכים, כבר יותר משנה :) הזכיר גיבון את המשמעת המעולה של חיילי הלגיון כאחד מעמודי התווך של יכולתם הצבאית המרשימה. הוא אף קושר בין שקיעתה של האימפריה לפריקת כל עול של החיילים מתקופתו של סברוס בערך, וטוען כי העובדה שהצבא הרים והפיל קיסרים, התפנק ואיבד כל משמעת, תרמה רבות לירידת יכולתה הצבאית של האימפריה. את שיירר על הרייך השלישי קראתי כבר לפני זמן רב, אבל נדמה לי שגם הוא לא פסח על המשמעת הגבוהה והיעילות של הוורמאכט. אני מסכים שהצבא דורש אכן במספר תפקידים (במיוחד בתפקידי הפיקוד) יכולת חשיבה טקטית יצירתית, אולם כפי שאמר לידל-הארט ב"מדוע איננו לומדים מההיסטוריה", צבאות אינם מורכבים מפילוסופים - לא בצמרת ולא בתחתית הסולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי, לא קראתי את גיבון כדי להתייחס לדבריו כפי שאתה מביא אותם, אולם די ברור ש"התפנקות" חיילים ו"פריקת עול" שלהם אינה מחזקת צבא. להיפך - אם צבא מרגיש חזק כדי להפיל קיסרים, זה בשל היות חייליו עדיין נאמנים וקשוחים, וההתערבות ב"המלכת מלכים" היא כתוצאה משינוי בנאמנות המצביא, שנאמנות חייליו נתונה לו ולא למדינה. לגבי יכולת חשיבה צבאית: יש גם מקום לפילוסופים בצבא (לא הרבה), משום שיש לו חלקים העוסקים בתפישה איסטרטגית, בבניית הכוח עשרות שנים קדימה תוך הערכת איומים, שינויי מדיניות וגורמים גלובליים שונים. הם לא בצמרת והם לא בתחתית, מאחר ובשני קצוות אלה נדרשים אנשים מעשיים יותר. פרט להוגי הדיעות, הרמה הממוצעת הנדרשת בחלקים נרחבים בגופים המקצועיים היא גבוהה מאוד, ורחוקה מהתאור שנתת בתגובתך הקודמת. אפשרי שמר לידל-הארט מתייחס לצבא ספציפי או למודל צבאי קדום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די אוף טופיק אבל אני מנצל את ההזדמנות כדי לצטט (אבל את מי? -לא זוכר): "הצבא הוא מוסד שתוכנן על ידי גאונים עבור תפעול בידי מפגרים" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מופיע בספר ''המרד על הקיין,'' של הוק, אבל איני יודע האם הופיע שם לראשונה. (הספר יצא בשנות החמישים של המאה שעברה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
WOUK אאלט | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט הנ"ל מבוסס מציאות או שלפיו בנו את הטכנולוגיות בצבא? הייתי טכנאי מכמים וכאיש מקצוע המכמ מתוכנן ביד אומן וגאון אמת, רק שהוא מתוכנן בחלקים שליפים במהירות ויעילות, כדי שגם מי שאין לו ממש מושג מה קורה יוכל לפתור תקלות ע"י החלפת מכלולים רנדומלית מה עוד שפעם תיקון מכמ התעכב עד שיגיע מברג מתאים, במקום זה שנגנב... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |